לבנות אתרים בלתי נשכחים

הקשב של המשתמשים שלנו נמוך: אפשר לדמיין עד מחר איך הם יכנסו לאתר ויעשו בדיוק את מסע הלקוח שאנחנו מדמיינים. יש רק בעייה אחת - זה לא באמת עובד. המשתמשים האמיתיים שלנו קופצים מדבר לדבר, מחפשים בגוגל, פותחים בדפדפן שמונה תוצאות במקביל ובסוף אין להם באמת מושג באיזה אתר הם ביקרו. איך אפשר למשוך את תשומת ליבם? איך לגרום להם לזכור?

הסיפור הזה מתחיל בתקופה בה חיפשתי שירות בתחום ההשקעות. בדקתי עם מי שצריך לבדוק, שאלתי את גוגל מה שצריך לשאול – היה לי חשוב לצבור ידע ולמצוא את ההצעות והמסלולים שהכי מתאימים לי. בתהליך הזה ביקרתי בלא מעט אתרים, ואתם יודעים מה אני זוכר מכל האתרים האלה? כלום.

דוגמה אתר

הייתי רוצה שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. הייתי שמח לספר לכם על חברת השקעות שהגעתי לאתר שלה והבנתי מיד מה יש לה להציע ואיך ההצעה שלה עונה על הצרכים שלי. הייתי רוצה לספר שאחרי שסגרתי את כל הטאבים של השוואת המחירים והתנאים, כמו צרכן אחראי שלוקח צעד אחורה להערכה לפני ההחלטה, משהו בלב אמר לי לתת עוד צ'אנס לחברת ההשקעות המעניינת ההיא. זה לא קרה.

דוגמה אתר

הבנתי שיש פה בעייה – יש אתרים שברגע שעזבתי אותם, בשנייה שדפדפתי לאתר הבא, אין לי מושג מה היה כתוב בהם ומה הם בכלל הציעו. חלק מהאתרים האלו מן הסתם יפים, אחרים פחות, אבל מה שמשותף לכולם הוא שהם לא היו מעניינים מספיק למערכת יחסים ארוכה.

כשאתרים הפכו למשהו משעמם…

בשנים האחרונות ראיתי הרבה מאוד אתרי אינטרנט, ואני שואל את עצמי לא מעט – איך זה שאתרים מסוימים מצליחים, יוצרים אימפקט, ואתרים אחרים – פחות? למה יש אתרים שבכל רגע נתון אם יבקשו ממני להראות אתר יפה אני מיד אזכר בהם, ואתרים אחרים ששכחתי ברגע שסגרתי את הטאב שלהם?

למה יש אתרים שבכל רגע נתון אם יבקשו ממני להראות אתר יפה אני מיד אזכר בהם, ואתרים אחרים ששכחתי ברגע שסגרתי את הטאב שלהם?

הכתבה הזאת עוסקת באחד האתגרים הכי גדולים שיש לנו כשאנחנו יוצרים אתר חדש: איך לגרום למשתמשים של האתר לזכור אותו?

אבל למה זה בכלל חשוב? כדי לענות על השאלה הזאת צריך להסתכל מנקודות המבט של שלושה גורמים:

  1. המשתמש באתר, הלקוח של הלקוח שלי
  2. הלקוח שלי
  3. בונה האתרים

כדי ליצור אתרים זכירים צריך בסך הכל להחליף את הצרכנים, להחליף את הלקוחות שלנו ולהחליף את בוני האתרים. אבל כיוון שהאפשרות הזאת לא על הפרק ננסה ניסוח חדש: כדי ליצור אתרים זכירים צריך לשכוח. לשכוח מה שידענו על המשתמש, לשכוח מה שאנחנו יודעים על הלקוחות שלנו ולשכוח את מה שאנחנו יודעים על עצמנו ועל התפקיד שלנו.

כדי ליצור אתרים זכירים צריך בסך הכל להחליף את הצרכנים, להחליף את הלקוחות שלנו ולהחליף את בוני האתרים

אם לא נשכח, אנחנו כמו שחקן שמשחק כדורגל ובאמצע המשחק מחליפים לו את המגרש, את הכדור ואת כללי המשחק לכדורסל, אבל הוא עדיין משחק כאילו מדובר בכדורגל. כדי לנצח צריך קצת לשכוח את הפרדיגמות הותיקות כדי להבין איפה אנחנו היום ומה התפקיד שלנו.

כדורסל

אפתח את הכתבה הזאת בהיכרות עם המשתמש הממוצע, כמו שאני מבין אותו. אחר כך אפרט שישה דברים שאני עושה כדי לייצר זכירות באתרים שאני בונה, ואחריהם אציג שלוש סכנות מהן בוני אתרים צריכים להיזהר. אדגים כל רעיון בעזרת אתרים לדוגמה שבנינו פה בסטודיו ואתרים שבנו אחרים. מוכנים לצאת לדרך?

המשתמשים החדשים

אנחנו בונים אתרים במציאות רווייה. כשמשתמש פוגש את הרווייה הזאת, את כמות האפשרויות הבלתי מוגבלת, הוא מתבלבל. המוח האנושי מחפש את הדרך הקלה, וכאשר הוא צריך להתמודד עם מצבי עומס הוא פחות ופחות זוכר. וזו הסיבה בגללה אתרים צריכים להיות לא רק יפים, אלא גם בולטים וזכירים.

זכרו – המשתמש הוא הלקוח האמיתי שלכם. צריך להיות לכם אכפת ממנו!

למשתמש אכפת רק מעצמו

אני יכול לדמיין עד מחר איך המשתמש נכנס לאתר שבניתי ועושה בדיוק את מסע הלקוח שאני מדמיין, קורא כל הסבר וכל מאמר, קונה, יוצר קשר. זו חשיבה נאיבית שמשותפת הרבה פעמים לבונה האתר ולבעל האתר. אז הלכתי ושאלתי משתמש שאני מכיר די טוב: את עצמי. איך אני מתנהג כמשתמש? הנה המסקנות: בפועל כמשתמש אני הרבה פעמים קופץ מאתר אחד לאתר שני, פותח וסוגר חלונות כמו משוגע, מחפש בגוגל ופותח בדפדפן שש עד שמונה תוצאות במקביל. כמשתמש אני לא לויאלי לאף אתר – אני חי את הצרכים שלי. מכירים עוד כמה משתמשים כמוני?

המשתמשים השתנו

הסיבה לכך שצריך "לשאול משתמש" היא שהמשתמשים השתנו:

  1. חיים ברשת – אם בעבר גולשים הגיעו לאתרים לאחר שחיפשו חברה מסוימת על בסיס הכרות מוקדמת, היום גולשים סומכים הרבה יותר על הרשת. הם לא באים לקרוא עוד על חברה שהם שמעו עליה, אלא שואלים את מנוע החיפוש, ואז, דרך תוצאות החיפוש, לומדים שהיא קיימת.
  2. אין פנאי – המשתמשים התרגלו למסרים קצרים יותר. הם רוצים את הכל פשוט ומיידי, במינימום חפירות.
  3. ריבוי אפשרויות – המשתמשים תזזיתיים והטכנולוגיה תומכת בזה – זה נוח לפתוח את כל הלשוניות ולחפש במקביל.
  4. תעשיית תשומת הלב – בשנים האחרונות הרבה כוח עבר לרשתות החברתיות ותשומת הלב של משתמשים היא מוצר יקר. אתר חייב להיות אינטראקטיבי, זכיר ומעניין כדי ליצר ערך.

איזה דברים אתם יכולים לעשות כדי לעזור לי, המשתמש, לזכור טוב יותר את האתר שבניתם? איך תשכנעו אותי שהאתר שבניתם שווה את הקשב המוגבל שלי?

האתרים החדשים – שישה כללים לאתר זכיר:

1. לרגש. אנשים זוכרים רגשות טוב יותר מעובדות.

האינטרנט הוא מדיום נפלא שמאפשר חווייה אינטראקטיבית. ובכל זאת, יש אתרים שמדברים אלינו רק דרך מילים. בשיעורי חיבור בבית הספר למדנו לכתוב בטיעונים, לפרק אותם ליחידות מידע קטנות עם קשר לוגי, להוסיף מילות קישור, ציטוטים, אנקדוטות… אבל אתרים מילוליים (גם אם מצורפות להם תמונות) הם אתרים שלא נותנים מקום אמיתי לחווייה, וזה חבל, כי יש לנו היום יכולות זמינות יותר מאי פעם! אנחנו יכולים לתפוס את הקשב של הקורא באמצעות תנועה וצבע ולגרום לו חוויה שמקיפה גם את החושים ולא רק את השכל.

בעזרת מקוריות גרפית אנחנו יכולים לא לשעמם, להפתיע, למשוך תשומת לב. וגם – להיות אמפתיים. לדוגמה: הגלילה באתר Simplychocolate "מקלפת" את השוקולד מן העטיפה ופורסת לכם ביס. אפשר כמעט להרגיש איך אוכלים את השוקולד מהמסך.

https://simplychocolate.dk/

בולטות היא לאו דווקא קופצנית וצעירה. היא יכולה להיות גם מאוד אלגנטית. באתר של Bugatti Smartwatches מוכרים שעוני יוקרה תחת המיתוג של מכוניות היוקרה של בוגאטי. אתם גוללים למטה והאתר מסובב את הטקסט ממאונך למאוזן, יוצר גלילה אופקית ונותן תחושה כאילו אתם אלה שזזים. כשאתם יכולים לטייל, לאכול ואפילו לרקוד עם המשתמשים, למה להסתפק בלהקריא להם דברים?

bugatti smartwatches

אפשר ליצור דרמה לא רק באמצעות תזוזה אלא גם באמצעות העדר (העדר תמונה ראשית, העדר צבע).

2. שימוש בדימויים מקוריים

אני ממליץ מאוד להשקיע בבחירת עולם דימויים מקורי לאתר שאתם בונים. אם תיצרו קונספט שיגרה את המחשבה של המשתמש ויחבר את כל האתר לסיפור תקבלו אתר שקשה להתעלם ממנו וקשה לשכוח אותו.

בחירת הדימויים היא בעצם חלק מחשיבה מיתוגית, ומיתוג, לרוב, אינו התפקיד שלנו, אבל כדאי ש"נחשוב מותג" גם אם באופן רשמי ביקשו מאיתנו אתר. הנקודה החשובה ביותר במיתוג זכיר היא לא לקחת עולם דימויים מוכן מראש אלא לקחת את עולם הדימויים של העסק ולהרחיב אותו.

כדאי ש"נחשוב מותג" גם אם באופן רשמי ביקשו מאיתנו אתר.

מהו עולם דימויים מוכן מראש? הנה דוגמאות:

  • תמונות של בניינים גבוהים, תכניות אדריכליות ודירה עם מפתח באתר נדל"ן.
    בניינים
    גם משרד נדל"ן שמוכר דירות בשיכון בחדרה חייב לתהדר בתמונות של בנייני משרדים עצומים לפי כל כללי הטקס

    מפתחות, תכניות אדריכליות
    "בואו נשים בית צעצוע על שרטוט וגם מפתחות – כי מפתחות זה מה שחשוב"
  • תמונות של אנשים בחליפות לוחצים ידיים (תמיד תהיה גם אישה מחייכת בצד) באתר בתחום העסקים והיעוץ לחברות

    אנשים בחליפות מאוד שמחים
    "הצלחה" עאלק
  • תמונות של ילדים מחייכים עם צבע גואש על הידיים באתר של מרפאה בעיסוק

    ילדים בגן
    "מי רוצה חיבוק?"

תמונות הן לא קישוט

ניכר באתרים כאלה, עם עולם דימויים מן המוכן, שמישהו כתב את כל הטקסט ואז חשב על הגרפיקה באופן מילולי: "כתבתי כאן בנין אז תשימו לי תמונה של בנין, כתבתי צמיחה שימו תמונה של עלים קטנים או גרף עם חץ למעלה, לקישוט". העניין הוא שתמונות הן לא קישוט, הן הטקסט. בסופו של דבר, תמצאו את עצמכם פעמים רבות במצב בו תצטרכו לבחור בין תמונות סטוק שחוקות לתמונות שמייצרות ערך – דימויים שנתפסים במוח. צמיחה לא צריכה להיות מיוצגת על ידי ידיים שמחזיקות שתיל, כסף שמצמיח עצים או גרפים שפונים כלפי מעלה. היא יכולה להיות מיוצגת על ידי שילוב עדין של צבע מסוים, למשל.

עצים צומחים מתוך כסף. ידיים מגוננות
בואו נצמיח עצים מתוך מטבעות. כן, למה לא?

עולם דימויים מוכן מראש הוא עולם דימויים שחוק – כבר השתמשו בו אלפי פעמים וכך הוא איבד את הכוח שלו ליצור זכירות. עם תמונות סטוק שחוקות בהחלט אפשר ליצור אתר אסטטי, אבל אם הוא גנרי הוא נשכח.

טיפ ליצירת דימויים מקוריים: חשבו מהן המילים הרחוקות ביותר מסביבת הדימויים המיידים של המוצר שיכולות לעלות לכם בראש. זה ישפיע גם על הקופי וגם על הדימויים החזותיים (תמונות, אייקונים, איורים).

מה הקשר בין גלידה לתכשיטים?

מתברר שאם לוקחים את עולם הדימויים הרגיל של גלידה ומערבבים פנימה "יוקרה", שביום רגיל אינה חלק מעולם הדימויים של גלידה, נוצר מסר עוצמתי.

גלידה

חברת הגלידה גולדה החליטה ש "אנחנו לא עושים חנויות של גלידה, אנחנו עושים חנויות תכשיטים שיש בהן ויטרינות של גלידה". כל מי שנכנס לחנות של גולדה, ואתם כנראה נכנסתם לחנות של גולדה, מרגיש "גולד". הם מוכרים גלידה כמו שמוכרים זהב, ואתם תזכרו אותם.

נעבור ליישום של חשיבה כזו באונליין: האתר אבן שוהם, חברת נדל"ן בתל אביב משתמש בתמונות של תל אביב משנות השישים כדי ליצור אווירה של נוסטלגיה, תמימות, הומור. הם לא מוכרים בניינים משנות השישים, אבל כשאתם גולשים אתם חולקים עם החברה אהבה לעיר. נוצרה אינטימיות.

אבן שוהם נכסים
כשרעיון פשוט עובד – האתר הזה מצליח למשוך תשומת לב למרות העיצוב המרושל מעט.

חברת הביטוח ליברה, שאני אוהב מאוד את האתר שלה, משווקת את עצמה באמצעות תמונה מובלטת של איש באזיקים. לא הדימוי הראשון שהייתם בוחרים ל"עיטור" של תוכן בנושא ביטוח. הקונספט הוא שהם רוצים לשחרר את הלקוחות מהתחייבות לתקופה מסוימת. המסר הזה יוצר ייחוד, בידול מול חברות אחרות. הבידול ניכר גם בזרימה החופשית של הקווים באתר שלהם שיוצרים חלוקה לא מרובעת של העמוד (אחזור לנקודה הזו בהמשך).

אתר ליברה

כשסוכנות המיתוג Evoxlab רצו להדגיש את האיכות שלהם הם בחרו בדימוי של פסגה. כל האתר שלהם מדבר את השפה הזאת:

אתר Evoxlab

דווקא המרחק בין עולמות התוכן השונים הוא זה שגורם למשתמש להשלים את הפער בראש, וברגע שגרמתם לו לחשוב – המטרה הושגה. הוא חשב עליכם. הפכתם לזיכרון שלו במקום רק לנוף שהוא נחשף אליו באופן פאסיבי.

3. השתמשו בפריסות מגוונות

פריסות קלאסיות זה לגמרי בסדר, אבל שילוב של פריסות לא קונבנציונליות יכול ליצור הרבה יותר עניין. יותר קל לחשוב על האתר במונחים של פריסה קלאסית. יותר קל לכתוב במסמכי האפיון: "הטקסט הזה מימין והתמונה הזו משמאל" או לבנות אזורים כמו קוביות. אבל לעצב אתר ככה זה כמו לעצב עם יד קשורה מאחורי הגב וחצי מפלטת הצבעים.

אתם יכולים, באמצעות כלים שהיום זמינים לכל בונה אתרים, ליצור גיוון ועניין: אפשר שחלק מהטקסט ישאר קבוע וחלק אחר יזוז. אפשר להשתמש במירכוז, בתמונות, ביישור לימין, יישור לשמאל. שטח לבן, ריק, לכאורה מבוזבז, יוצר סקרנות ומרכז את תשומת הלב בחלק המלא של המסך.

שטח לבן, ריק, לכאורה מבוזבז, יוצר סקרנות ומרכז את תשומת הלב בחלק המלא של המסך

כאשר אתם מפתיעים את המשתמש ויוצרים אצלו דיסאוריינטציה מרחבית הוא חייב להתחיל לחשוב. הוא מתחיל לשים לב.

אתר Anakin

באתר שבנינו עם סוכנות הדיגיטל המתכנה שילבנו תנועה אופקית, סובבנו את הכותרות ומיקמנו אותן בצד התוכן (ולא מעליו)

אתר המתכנה

לפעמים פריסה מסקרנת היא לא תוצאה של מה שהוספת לדף, אלא של מה שהחסרת ממנו. ניקח את האתר של הסטודיו שלי, למשל. כן, האתר בו אתם קוראים כרגע – כשפותחים את האתר שלנו אין אפילו תמונה ראשית. אתם רואים את הכותרת של האתר שמביעה את המסר המרכזי שלנו (מבוסס על מחקר קהלים). מלבדה יש מספר מצומצם של אלמנטים שמקומם בהירארכיה של תשומת הלב נמוך. יש הרבה כוח במינימליזם.

אתר סטודיו האייל

לפעמים פריסה מסקרנת היא לא תוצאה של מה שהוספת לדף, אלא של מה שהחסרת ממנו

4. תנו כותרות עם משמעות

תעשו ניסוי – בחרו אתר אקראי, ותקראו רק את הכותרות בדף הבית או בדף "אודות", בלי לקרוא בכלל את תוכן הפסקאות. האם ברור לכם מהכותרות והעיצוב מה הבידול של החברה? ברור לכם אילו שירותים היא נותנת? מעניין אתכם להישאר באתר הזה?

לכותרות יש כוח השפעה אדיר על משתמשים, אבל כדי לנצל את הכוח הזה, הכותרות באתר צריכות לעמוד בזכות עצמן. יש כל כך הרבה אתרים שאני נכנס אליהם ואומר לעצמי: איזה בזבוז: "אודותינו". "קצת עלינו". "ממליצים". "הלקוחות שלנו". "השירותים שלנו". אתרים מסוגים שונים – וכותרות זהות. איך זה הגיוני שבאתר של פורץ מנעולים, אתר של מסעדה ואתר של חברת תיירות יש את אותן כותרות?

המשתמשים בכלל לא קוראים

יש חשיבות אדירה לכותרות שאתם בוחרים, כי המשתמשים שלכם, אלה עם העשרים לשוניות פתוחות במקביל בדפדפן, כמעט לא קוראים את כל הטקסטים היפים שכתבתם עבורם. מה הם כן קוראים? הם מרפרפים על הכותרות.

הכותרת שאתם מנסחים צריכה לספר סיפור ולהיות תמצית אמיתית של הפסקה שתחתיה. איזו כותרת מספרת למשתמש משהו משמעותי אודות החברה –
"אודות" או "המצאנו מחדש את שוק המיצים הטבעיים"?
"שירות לקוחות" או "פנו אלינו – אנחנו מתחייבים לענות תוך פחות משעה"?
"ההיסטוריה שלנו" או "שלושה דורות של ניסיון בבנייה קלה"?

המשתמשים שלכם כמעט לא קוראים את כל הטקסטים היפים שכתבתם עבורם. מה הם כן קוראים? הם מרפרפים על הכותרות

מוכנים לדוגמאות? באתר של חשבונית ירוקה, למשל, תמצאו כותרות כמו: "איך בא לכם לקבל כסף?", "לסדר את הראש", ואפילו "30 ימי ניסיון חינם". אלו לא כותרות קלאסייות, והן עוזרות למשתמש להבין את יתרונות המערכת גם במבט חפוז.

אתר חשבונית ירוקה

 

גם באתר של חברת ההשקעות הישראלית Greenfield לקחו ברצינות את הכותרות: אפשר לקרוא את כולן כמשפט אחד!

WE EMBRACE DEPTH IN EVERYTHING WE DO AND AN EXPANSIVE GLOBAL NETWORK TO SUPPORT OUR COMPANIES WITH DEEP ROOTS PLANTED IN THE ISRAELI ECOSYSTEM

Greenfield
הם גם לקחו את הדימוי של צמיחה אבל הצליחו לא ליפול לבנאליות של מטבעות שמצמיחים עצים.

אין דבר כזה "יותר מידי כותרות"

שלבו בעמודים החשובים באתר (בית, אודות, עמודי מכירה) הרבה כותרות. ראיתי אתרים מבאסים, בהם כותרות מפרידות בין פסקאות (או אזורים) של 100 מילה ויותר – כמו בעיתון מודפס. דף אינטרנט הוא מדיום שונה: נצלו את הכוח העומד לרשותכם: נסחו כותרת כל 40 מילה (ואפשר אפילו כל 20 מילה).

אל תגבילו את עצמכם לכותרות קצרות של מילה או שתיים – הרבה פעמים הכותרות הכי מעניינות הן אלו שמכילות שש מילים ואפילו יותר.

5. טיפוגרפיה – תנו לפונטים לדבר במקומכם

טיפוגרפיה היא הטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט, ויש לה תפקיד חשוב מאוד ביצירה של אתר בלתי נשכח. בחירה של פונט היא שלב משמעותי בקבלת החלטות טיפוגרפיות, כיוון שהפונטים יכולים בהחלט להתחבר לדימויים המורחבים שמצאתם (פונט "חדשני", פונט "מסורתי", פונט "רוחני", פונט "קליל", פונט "אנין טעם", פונט "ישראלי", פונט "ילדותי", פונט "תעשייתי"…).

אתא אאוטליין 2020 - סטודיו שיפט
אהרון פרידמן, מסטודיו שיפט בחר בפונט אנומליה כדי להעביר את האופי האקסצנטרי של פסטיבל אומנות

האם המשתמשים מודעים לטיפוגרפיה?

אמר לי פעם מישהו – פונטים מעניינים רק מעצבים. אנשים רגילים בכלל לא שמים לב לפונט. האיש הזה צדק וטעה. אל תצפו שהמשתמשים ישימו לב לפונט. פונט שמשתלב טוב הוא לאו דווקא משהו ששמים לב אליו. הוא פשוט נהיה חלק מהחוויה, חלק מה"דיבור" של האתר.

פונט שמשתלב טוב הוא לאו דווקא משהו ששמים לב אליו. הוא פשוט נהיה חלק מהחוויה.

תעשו ניסוי: תסתכלו על מילה באתר כלשהו שכתובה בפונט לא מצוי, תקשיבו למה שזה עושה לכם ותגלו שהמוח שלכם מרגיש את השינוי, הוא מרגיש שמשהו כאן לא רגיל, וברמה עמוקה יותר, שמעצבים יכולים לכוון אליה, המוח שלכם מפענח את הטיפוגרפיה הזו, אולי באופן לא מודע, כ"רומנטית", "ישראל השורשית, הישנה והטובה" או "פופ".

אתר מירי פטל
באתר שבניתי למירי פטל השתמשתי בפונט מכמורת

פונטים בעברית – האתגר

היצע הפונטים החינמי בעברית קטן מאוד (רובו ב Google Fonts) ולכן מאתגר יותר להתעסק עם טיפוגרפיה בעברית. אסיסטנט והיבו (למשל) הם פונטים טובים מבחינה טכנית, אך בגלל השימוש הרב שנעשה בהם הם נעשו "שקופים". אלו פונטים שלא מספרים למשתמש שום סיפור, ולכן לא מייצרים ערך מוסף.

דווקא האפשרות לקנות פונטים בעברית התפתחה מאוד בשנים האחרונות: מגוון הפונטים גדול מאי פעם ושחקנים חדשים, נמרצים, נכנסים לשוק. אם יודעים איפה לחפש אפשר למצוא מבצעים וחבילות פונטים במחירים נוחים יחסית.

בעיני חשוב מאוד להשתמש בפונטים בתשלום, ולכן ריכזתי רשימה של חברות שמציעות פונטים בעברית וגם הסבר על איך מתקינים את הפונטים באתר.

טיפוגרפיה זה לא רק פונט

טיפוגרפיה היא הרבה יותר מבחירת פונט והיא יכולה להפוך אתר משעמם לאתר זכיר. אפשר ליצור באתר דרמה על ידי טיפוגרפיה מוגזמת, לדוגמה:

  • טקסט גדול מאוד
  • טקסט במשקל כבד מאוד או דק מאוד
  • מיקום טקסט לא שגרתי
אתר Dragon Rouge
טקסט ענק באתר Dragon Rouge

השפה הטיפוגרפית שתבחרו תגרה את האסוציאציות התרבותיות של המשתמש ותיצור אצלו צימוד בין המותג ובין תמות מופנמות. לטיפוגרפיה יש גם היבטים של נוחות קריאה ונגישות שחשובים לא פחות. אם מעניין אתכם לקרוא עוד על טיפוגרפיה אתם מוזמנים לקרוא את המאמר טיפוגרפיה עברית באתרים.

6. שמרו על המשתמש פעיל

האינטרנט הוא מדיום מדהים. בשונה מקריאת כתבה בעיתון או צפיה בפרסומת בטלויזיה, אתר אינטרנט מאפשר למשתמש לקחת חלק פעיל:

משחקונים, שאלוני אישיות, חידונים, טפסים חכמים וכיפים (לא טפסי ביטוח לאומי!) – יש כל כך הרבה דרכים להפעיל את המשתמש (וזו גם דרך נהדרת לאסוף דאטה).

במרכז האקדמי שלם, למשל, מחפשים סטודנטים סקרנים ורחבי אופקים. לכן הם מפרסמים חידונים קלילים בנושאים שונים. המתעניינים מתרגשים מהאתגר האינטלקטואלי, וכמובן מוחמאים אם הצליחו בחידון. חיבור רגשי כזה היה קשה להשיג באמצעות קריאה או צפייה פסיביות. את התוכן באתר (וכמובן את החידונים) יוצרים עבור המרכז האקדמי החברים שלי במתכנה.

חידון באתר המרכז האקדמי שלם
חושבים שתצליחו?

הפכו את המשתמש מפאסיבי לאקטיבי. אם תגרמו למוח שלו לזוז הוא לא ישכח אתכם.

הפכו את המשתמש מפאסיבי לאקטיבי

שלוש סכנות בעיצוב אתרים זכירים

הצלחתי לשכנע אתכם עד כמה זה באמת חשוב לבנות אתרים זכירים? הדוגמאות שנתתי מעוררות בכם סקרנות להתחיל ללמוד ולהתנסות? חשוב שתכירו גם את הסכנות המיוחדות אליהן אתם חשופים כשאתם ניגשים לבנות אתר זכיר.

הזכרתי בהתחלה את שלוש נקודולת המבט – של המשתמש הסופי, של הלקוח ושל בונה האתר. בכל אחד מהממשקים האלה: בונה אתרים – לקוח, בונה אתרים-משתמשים, ובונה האתרים מול עצמו צריך לשמור על איזון. אפרט עכשיו על שלוש סכנות שטמונות בהפרת האיזונים האלו.

1. התאימו ללקוח

בממשק בונה אתרים-לקוח צריך לשים לב שבונה האתר לא דורס את הלקוח עם החזון והמקצועיות שלו. כשחושבים מנקודת מבטו של הלקוח עולות שאלות כמו:

איך זה יתפס בחוץ?
האם האתר יתאים לי?
האם הוא יבטא אותי?

לכן אין דבר מסוכן יותר מריצה קדימה עם דימויים מורכבים בלי לתווך את זה ללקוח. שימו לב שאינכם דורסים את הלקוח עם החזון היצירתי שלכם, גם כשאתם יודעים שאתם צודקים. יש לכם רעיון מקורי? תסבירו ללקוח שלכם למה זה טוב. תרתמו אותו לתהליך, ודאו שהוא מסונכרן אתכם לפני שאתם עוברים שלב.

2. התאימו לתקציב.

חשיבה יצירתית על יצירה אתרים זכירים לוקחת זמן ועולה כסף. כאשר אתם עוסקים בפרוייקט דל תקציב, זה כנראה לא המקום לחשוב על קונספט ולהוציא את היצירתיות שלכם במלואה. טמפלטים ורעיונות שמוכרים לכם וכבר עובדים לכם שנים הם ברירת מחדל לגיטימית.

עם זאת, גם אם אין תקציב, עדיין אפשר להשאיר חותם קטן. אפשר לחשוב על משהו אחד, גימיק חמוד שייתן ללקוח את היתרון שאם היה לכם התקציב להתפרע היה מקבל את כל הבולטות שמגיעה לו.

מדובר בכוח שלכם לעמוד מול עצמכם ולהגיד: הייתי יכול לשקוע במשימה הזו ולשכלל אותה עד אינסוף אבל מנקודה מסוימת זה על חשבוני. אני עושה מה שמשלמים לי לעשות. לא נותן להזדהות עם האינטרסים של הלקוח לגרום לי להשקיע מעבר למה ששילמו לי עליו ומצד שני- כן מנסה להוסיף פלפל (או סוכר. קחו את זה לאן שתרצו).

3. תפתחו את העיניים – תשמרו על ההקשר

כשאני בא ליצור אתר, חשוב לי לא לפספס את כלל התהליכים השיווקיים של הלקוח ולא לאבד את נקודת המבט של המשתמש.

מיתוג קיים – יצירתיות לא יכולה להיות מנותקת מהקשר. אני בונה אתר לחברה – האם יש לה כבר שפה מיתוגית קיימת? יש בישראל חברות שעושות קמפיינים מדהימים בטלוויזיה ובסושיאל ואז נכנסים לאתר שלהם והוא לא מדבר באותה שפה – הוא שמרני, יבש, קר. איזה בזבוז!

בידול לעומת מתחרים – לפני שיוצאים לדרך יש להכיר את כל האתרים של המתחרים. בצעו מחקר מתחרים: מיהם העסקים הכי דומים, באופי, לאופי של הלקוח שלכם? אתם עלולים להתחיל תהליך, לחשוב על עולם התוכן של הלקוח, להרחיב אותו ביצירתיות, ואז להרים ראש מהפרוייקט ולגלות שמתחרה של הלקוח עשה בדיוק אותו דבר. על מנת לא להגיע למצב כזה עליכם לוודא שאתם לא בוחרים בדימויים וסגנון שכבר נתפסו על ידי אחרים.

לא ללכת רחוק מידי – אתם חייבים להכיר את כל האתרים בתחום של האתר שאתם בונים גם כדי שהאתר שתבנו לא יהיה "ההיפך המוחלט" אלא "דומה אבל מובדל". להיות יצירתי זה לא להמציא את הגלגל, אלא להשתמש בו בתבונה. תהיו מובנים. אל תתפזרו. חשוב שכל אחד יבין מהו נושא האתר במבט חטוף. אתר של חנות תכשיטים לא יכול להיראות כמו אתר של חנות אוכל לחיות סתם כי זה נראה לכם קריאייטיבי.

לסיכום: כולם נהנים מאתרים זכירים

היום, לקוחות כבר כמעט ולא מחפשים "ביצועיסטים": הם מצפים מהספק שבונה להם את האתר לקחת אחריות ולהוביל תהליך משמעותי. הם מחפשים את אלו שיוכלו להבין לעומק את העסק שלהם ואת הלקוחות (המשתמשים) שלהם.

העשור האחרון התאפיין בשינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של משתמשים. אין לנו היום את הלגיטימציה לבנות אתרים למשתמשים של לפני 15 שנה. עלינו לחפש דרכים להפתיע את המשתמש, למשוך אותו לאינטרקציה, להפעיל אצלו רגש וכך להגדיל את טווח הקשב שלו. על ידי שמירה על ששת הכללים לאתר זכיר תמצאו את הדרך שלכם לבלוט ולהבליט את הלקוחות שלכם בתוך עולם רווי ומציף. כולם ירוויחו מזה:

  1. המשתמש יהנה מחוויה טובה יותר, מאתרים מעניינים יותר וירגיש שהצורך שלו נענה ומובן.
  2. הלקוח שלכם יהנה מאתר מובדל, בולט, פעיל וממיר יותר.
  3. אתם תהנו מעבודה יותר פעילה, מהנה ויצירתית. תיק העבודות שלכם יהיה הרבה יותר מעניין וישקף את הערך המוסף שאתם מביאים לבניית אתר. גם השירות שאתם נותנים יהיה שווה יותר והמחירים שתוכלו לגבות – בהתאם.

אם אהבתם את הכתבה הזאת אולי תהנו לקרוא גם על איך לאפשר למשתמש להוביל בעצמו את חוויית הגלישה באתר.

שיתוף  

הרשמה לקבלת עדכונים

עוד באותו נושא

נשמח לספק לחברה שלך פתרונות מקצועיים בהתאמה אישית.

אלחנן, מנהל הסטודיו, יחזור אליך בשעות הקרובות וישמח לשוחח איתך.

דילוג לתוכן