חוויית משתמש מונחית עצמים – לתת למשתמש להוביל

כל תהליך פיתוח של אתר אינטרנט חדש צריך להתחיל בהכרח בתכנון מקדים. במאמר זה נראה כיצד ניתן לתכנן מבני תוכן באתרים בינוניים וגדולים, כך שיהיו נוחים לניווט ותנועה בין תכנים, ויספקו למשתמש ערך בעל משך חיים ארוך (ואיך זה קשור להקשבה ולכבוד הדדי).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפני כעשור, החלה סופיה פראיטר, מעצבת UX, לפתח גישת תכנון אתרי אינטרנט שהיא קראה לה OOUX- Object Oriented User experience – חוויית משתמש מונחית עצמים (הביטוי "מונחה עצמים" מושאל מתחום התכנות). זוהי שיטה שמסוגלת לשנות לגמרי את האופן בו אנו תופסים תכנון ממשקים (אתרים, תוכנות, אפליקציות מובייל וכו'), ואנחנו בסטודיו נעזרים בה כמעט בכל פרוייקט. במאמר הזה ניתן טעימה מעקרונות השיטה, נראה כיצד היא באה לידי ביטוי בעת תכנון אתרי אינטרנט ובמה היא נבדלת ממתודות UX אחרות. בנוסף לסקירה של עקרונות העיצוב מונחה העצמים, נרחיב גם על המשמעויות שלו, בעינינו, ליצירת קשר קשוב וארוך טווח בין העסק ללקוח.

להתחיל מלמטה

הרעיון שעומד במרכז השיטה הוא פשוט (ואולי מוזר בהתחלה, יש להודות) – לפרק את האתר ל"יחידות תוכן" קטנות, ליצור דף או איזור תוכן מודולרי לכל יחידת תוכן, למצוא כמה שיותר קשרים בין יחידות התוכן ולספק לגולשים כמה שיותר אפשרויות לעבור בין יחידות התוכן הללו על פי הקשרים שמצאתם.

פראיטר מציעה לוותר על התכנון ההירארכי של אתרים, שבו אנחנו מחלקים את הנושא הגדול (למשל: משרד עורכי דין) ליחידות תוכן מסדר נמוך יותר (למשל: אודות, שירותי גבייה, עסקות מקרקעין, ניסוח חוזים) כך שסך כל היחידות הקטנות עולה לתמונה שלמה של התוכן אותו אנו רוצים להעביר. תכנון כזה כופה על כל נושא, של כל אתר, מבנה דומה, מבנה של עץ. תכנון אתר מונחה עצמים הולך בגישה ההפוכה – בואו נחכה רגע עם הידיעה כיצד האתר שלנו נראה ממעוף הציפור, ממבט בתפריט ניווט מחולק היטב. בואו נתחיל דווקא מהאדמה: נבנה מודל של העסק או של נושא האתר מהיחידות הכי בסיסיות מהן הוא מורכב ובסוף נסתכל איזו צורה יצאה לנו.

בואו נחכה רגע עם הידיעה כיצד האתר שלנו נראה ממעוף הציפור. בואו נתחיל דווקא מהאדמה: נבנה מודל של העסק או של נושא האתר מהיחידות הכי בסיסיות מהן הוא מורכב.

כשחושבים על זה – זו גם נקודת מבטו של הגולש – הגולשים אינם מעוניינים בתמונה מקיפה של כל האתר. לרוב הם מעוניינים במידע מסויים שנמצא בו, וייתכן שהמידע אותו הגולש מחפש לא נמצא לאורך אחד מענפי העץ שיצרנו באופן מלאכותי, אלא מפוזר על ענפים שונים בתוכו. אם ניקח את משרד עורכי הדין מהדוגמה הקודמת: אם אדם מחפש משרד עורכי דין לצורך ניהול הנדל"ן שברשותו, הוא ירצה לקרוא גם על שירותי הגבייה – אבל רק על שירותי גבייה משוכרים, גם על ניסוח חוזים – אבל רק על חוזי שכירות וממכר מקרקעין וכן הלאה. החלוקה שיצרנו לא משרתת אותו, ומאוד ייתכן שלאחר שהוא קרא על עסקות מקרקעין הוא לא יחפש מידע על חוזים באתר הזה אלא יחפש בגוגל חוזי שכירות ויגלוש לאתר אחר.

אנחנו "משלמים" על הנוחות למשתמש בכך שאם הוא ילמד על העסק או האתר שלנו כשהוא מנווט על פי רצונו וצרכיו, הוא לא יקבל תמונה שלמה של מי אנחנו. מצד שני הוא יזכור את האתר כסמכות ממנה למד הרבה על מה שהוא זקוק לו וינסה לחזור אליו בעתיד. כך יוצרים קשר ארוך טווח עם הלקוחות.

עיצוב מונחה עצמים: מעץ – לרשת

היופי שבתכנון מונחה עצמים הוא הפיכת האתר מעץ לרשת. שיטה כזו של תכנון אתר "לוכדת את הגולש ברשת". למה הכוונה? דמיינו שני מסלולי טיול. אחד נראה כמו עץ והשני כמו רשת. באיזה ממסלולי הטיול תישארו יותר זמן? אתר יכול להיות בנוי בצורה של רשת תלת מימדית. מכל עמוד באתר יוצאים "שבילים" לכמה שיותר כיוונים על פי כמה שיותר חתכים. תוכלו להמשיך לגלוש על פי מחבר הכתבה, על פי נושא, על פי תחום ידע או כל חלוקה (טקסונומיה) מתאימה אחרת.

מעץ לרשת

בנייה של האתר כרשת מורכבת מכבדת את האוטונומיה של הגולש ומאפשרת לו חופש תנועה. היא מאפשרת לו כוונון עדין של הנושא עליו הוא רוצה לקרוא, וכך מצליחה להתחרות מול החופש שמציע לו מנוע החיפוש שזמין לו תמיד. נחזור אל הדוגמה איתה פתחנו: מכתבה על עסקת מקרקעין הגולש יוכל להמשיך למגוון שבילים – חלקם רלוונטיים לאנשי עסקים שיש ברשותם נכסים שונים, חלקם רלוונטיים לאנשים שמתעניינים במשרד עורכי הדין ובפועלו.

דוגמה נוספת: דף של נכס תעשייתי בחולון, באתר שירותי תיווך נדל"ן – לאחר תיאור הנכס יופיעו קישורים לנכסים נוספים בחולון (אולי המשתמש מחפש נכסים בחולון) וקישורים לנכסים תעשייתיים (אולי המשתמש מחפש נכסים תעשייתיים). ההקשר של כל קבוצת קישורים יופיע בבירור – המשתמש צריך לדעת למה אנחנו מציגים לו דווקא את הנכסים האלו בדף. כמו כן נקשר לכתבה באתר, המסבירה על "כל מה שחשוב לדעת כאשר רוכשים נכס תעשייתי" ולתת עמוד של השירותים שלנו – כזה שעוסק ספציפית בשירותים של תיווך נדל"ן עסקי ותעשייתי.

ברגע שיש לנו קצה חוט, ואנחנו יודעים במה הגולש התעניין, קל לנו למשוך אותו הלאה אל הצעד הבא – בכל כיוון אליו ירצה ללכת.

ברגע שיש לנו קצה חוט, ואנחנו יודעים במה הגולש התעניין, קל לנו למשוך אותו הלאה אל הצעד הבא – בכל כיוון אליו ירצה ללכת. הוא לא יצטרך לפנות לאחור ולחפש את מבוקשו בתפריט הניווט או בדף הראשי – הגלישה בתוך האתר תהיה רלוונטית לו יותר מאשר חיפוש חדש במנוע חיפוש. כן, כאשר תוכן האתר בנוי כרשת, התפריט הראשי מאבד את מעמדו ככלי הניווט המרכזי באתר, לטובת ניווט דרך אזור התוכן עצמו. התפריט נשאר כ"דלת חירום" רק עבור המצב יוצא הדופן בו הגולש הלך לאיבוד, ולא מצא את מבוקשו דרך התוכן.

איך זה נראה בפועל?

נדגים שוב את הישום של OOUX, על מנת לחדד את החדשנות והפשטות שבו: יש לנו אתר של סוכנות פרסום. באתר הזה יש כמה סוגי תוכן: פורטפוליו, מאמרים, שירותים שמספקת הסוכנות ולקוחות בעבר ובהווה המקבלים שירות מהסוכנות. בתפריט אכן התוכן מופיע לפי החלוקה הזאת: פורטפוליו, בלוג, שירותים, לקוחות. אבל התפריט, כמו שהזכרנו, הוא לא מה שחשוב באמת, לא דרכו אנחנו נרצה שהמשתמש ינווט באתר, אלא דרך התוכן.

אבל התפריט, כמו שהזכרנו, הוא לא מה שחשוב באמת, לא דרכו אנחנו נרצה שהמשתמש ינווט באתר, אלא דרך התוכן.

בואו נראה מה קורה באזור התוכן:

עמוד של פרוייקט יחיד בפורטפוליו מתחיל בתיאור העבודה, אך לא מסתיים בתיאורה, יש עוד "בלוקים" במבנה, ולכן העמוד מקשר לעמוד הלקוח, לעמודי השירותים שהוזכרו בתיאור הפרוייקט, ומקשר לכתבות שעוסקות בנושאים שבאו לידי ביטוי בפרוייקט הספציפי. לאן יבחר הגולש להמשיך לאחר שצפה בפרוייקט? תלוי מאוד בפוזיציה שלו ובסיבה שגרמה לו להיכנס לדף הזה מראש.

עמוד של מאמר יחיד בבלוג מתחיל כמובן במאמר עצמו, אך לא כך הוא מסתיים. יש עוד "בלוקים" במבנה, ולכן העמוד ממשיך ומתאר שירותים שהסוכנות מספקת וקשורים לתוכן הכתבה, פרוייקטים בפורטפוליו בהם בא לידי ביטוי תוכן המאמר ולקוח שהוזכר במאמר. לאן יבחר הגולש להמשיך לאחר שצפה בפרוייקט? רק הוא יודע.

עמוד של שירות יחיד באתר מתחיל בתיאור השירות אותו מספקת הסוכנות, אך לא בכל הוא מסתיים. יש עוד "בלוקים" במבנה, ולכן העמוד ממשיך ומתאר פרוייקטים בפורטפוליו בהם בא לידי ביטוי השירות הזה, מאמרים שעוסקים בנושאים הקרובים לאותו תחום שירות ולקוחות שמקבלים מהסוכנות את אותו שירות.

גם עמוד של לקוח יחיד מתחיל בתיאור הלקוח, וממשיך בפרוייקטים, שירותים ומאמרים אשר קשורים באופן ישיר ללקוח זה.

ממשק מונחה עצמים - מבנה הבלוקים

בנוסף למערכת הקשרים הזו מתקיימות מערכות קשרים בתוך אותו אזור תוכן על בסיס דמיון נושאי. כך למשל, כתבות שונות מסווגות כקשורות למונחים כמו "קידום ממומן", "פרסום בעיתונים", "ניו מדיה", הפקות וידאו" וכו', באמצעות קטגוריות, תגיות וטקסונומיות נוספות. אם זה נראה לנו מובן מאליו זה לא מפני שתכנון מונחה עצמים אומר את המובן מאליו, אלא מפני שהאספקט הזה בתכנון אתר מונחה עצמים אכן הפך יחסית לנפוץ וכמעט מובן מאליו.

מהשימוש בביטוי "בלוק" ניתן אולי להבין שהדברים חייבים להופיע בהכרח אחד מתחת לשני, אך לא זו הכוונה. לעיתים הם מופיעים אחד מתחת לשני, אך בהחלט ניתן לשייך אותם אחד בתוך השני. כמו כן אין חובה שכל סוג תוכן יקשר לכל סוגי התוכן האחרים – המטרה היא חיבור טבעי והגיוני.

איך הגלישה מהמובייל גרמה לנו לשנות את האופן בו אנחנו מתכננים אתר?

עוד חיזוק של הדגש על התוכן מגיע מאחת המהפכות הגדולות של השנים האחרונות – מהפכת הגלישה מהמובייל. כבר כיום, רוב הגלישה לאתרים נעשית ממכשירי מובייל, ואם יש משהו שמאפיין את המובייל זה המסך הקטן שלו. גלישה במסך קטן מוציאה את האוויר מעיצובי דף מורכבים ומרובי חלקים, ומחייבת את מתכנני האתר לפנות מקום לתוכן. בתכנון אתר שמותאם לנייד חשוב לשים לב לדירוג (היררכיה) בין התכנים. בכל פעם מוצג על המסך סוג תוכן אחד. סרגל הניווט מוסתר ברוב המקרים מאחורי אייקון ("המבורגר"), ולא תמיד מכיל את כל הניואנסים שאפשר להכניס לניווט במסך גדול. בתנאים כאלה הניווט באמצעות תוכן מקבל חשיבות גדולה ביותר.

מנאום – למקום מפגש וליצירת קשר

השוני בין שיטות שונות לתכנון אתרים נובע מתשובות שונות לשאלה "מהו אתר?". בחלוקה גסה, בהיסטוריה של תכנון אתרי אינטרנט, ישנן שלוש תשובות לשאלה הזו:

  • אתר הוא אמצעי להצגת העסק, כרטיס ביקור.
  • אתר הוא אמצעי לדחוף "הנעה לפעולה" – אמצעי לתמרן את הלקוח לקנייה מהירה של מוצר או שירות.
  • אתר הוא אמצעי ליצירת קשר חי בין העסק לקהל היעד שלו.

וכמובן, שבמציאות, בהווה, אתרים רבים הם מזיגה של שלוש התשובות…

כרטיס ביקור מול "הנעה לפעולה"

את שיטת "כרטיס הביקור" הצגנו כאן למעלה: הצגה שיטתית של כל חלקי העסק או הנושא. כך פחות או יותר היו בנויים רוב האתרים בשנות ה-2000 המוקדמות, כאשר המדיום האינטרנטי היה עדיין בשלבי צמיחה ראשונים. אך ככל שהאינטרנט הבשיל והתבגר, יחד עם התפתחות המחקר בפסיכולוגיה כלכלית, כך הבינו מתכנני האתרים שאתר צריך לשווק באופן פעיל. טווח הקשב המצומצם של הגולש, המוגבל לכמה שניות של סקירת חלקו העליון של המסך, לקליטה של תמונות ומסרים בולטים, הוביל את מתכנני האתרים לחתירה אגרסיבית למכירה: הרשמה, מכירה או דחיפה לכל פעולה אחרת שבעל האתר ירצה שהגולש יבצע.

האתר וכל הדרכים אליו תוכננו כ"משפך שיווקי" המוביל למכירה. תכנון האתר התמקד בפעולות אותן הגולש עשוי לבצע. לא עוד מבנה מסודר ושקוף אלא הדגשת החלקים הרווחיים ביותר. רוצים לרכוש מוצר? הנה לכם כפתור אדום בולט במרכזו של דף הבית. מצד שני, הכתובת לתלונות או פניות של צרכנים מוחבאות בתחתית האתר…

כלים מתקדמים לניטור תנועת הגולשים באתר, (גוגל אנליטיקס הוא הידוע שבהם, אם כי ממש לא היחיד), מראים למתכנני האתרים את המסלול שעוברים הגולשים ומאפשרים להם לשנות את עיצוב האתר בהתאם. עמודים שהובילו את הגולשים החוצה מן האתר ייכתבו מחדש כך שייתנו לגולשים מוצא חזרה אל העמודים החשובים שבאתר עצמו, ועמודים שמובילים למכירה יילמדו על מנת לשכפל את ההצלחה.

מגבלות המשפך השיווקי

גם בהינתן השימוש בכלי ניתוח מתקדמים של תנועת הגולשים ופעולותיהם, ייתכן שאנשי השיווק מגזימים בתיאור היכולת שלהם לשלוט בגולשים ולנווט כל פעולה שלהם בעזרת "כוח הפסיכולוגיה" לכיוון הרצוי. ככל שהגולשים מתרגלים לפורמט של רכישה דרך האינטרנט הם הופכים חכמים יותר בשימוש באינטרנט ככלי לחיפוש מידע, מוצרים או שירותים – פחות קניות אימפולסיביות, יותר סקרי שוק. כך שבמבט עדכני על בניית משפך שיווקי יש מקום וחובה לשיקוף זמן ההתלבטות של הצרכנים, בו הם בעצם לא הולכים בנתיב שתכננו עבורם. אנשי השיווק מציעים, במקרה כזה, ליצור נקודות משיכה רבות שימשכו את הצרכן שוב ושוב לעבר הקניה, מה שעלול להיות מורכב.

מעבר לשאלת היעילות של עיצוב שמודרך על ידי הפעולות שברצוננו שהגולש יבצע, בסופו של דבר מדובר כאן בשקיפות, באמינות: האם שליטה בפעולות הגולש והכוונתן היא יחס הכוחות הרצוי בין נותן השירות למי שמקבל אותו?

ההנעה לפעולה היא חלק מהנעה לקשר

תכנון אתרים מודרני לוקח בחשבון שהגולשים לא תמיד מגיעים לאתר דרך דף הבית ולא תמיד עוברים את המסלול אותו תכננתם עבורם. גולשים מודעים היום יותר לאפשרויות הצרכניות העומדות בפניהם. אם פעם הגולשים היו בודקים אתר אחד ונכנעים ללחץ של "מבצע לזמן מוגבל", היום הם רגועים יותר ומעדיפים להשוות מחירים. הם הולכים וחוזרים, ולכן כיום כאשר אנחנו מדברים על משפך שיווקי וכאשר אנחנו מניעים לפעולה (ואנחנו מניעים לפעולה…) אנחנו לוקחים בחשבון שהמציאות מורכבת יותר – המשפך משקף גם מסע הלוך ושוב של הצרכן במורד ובמעלה המשפך עד לביצוע ההחלטה. לכן, אתר טוב הוא אתר שבנוי לתהליך, לקשר מתמשך.

תכנון אתרים מודרני לוקח בחשבון שהגולשים לא תמיד מגיעים לאתר דרך דף הבית ולא תמיד עוברים את המסלול אותו תכננתם עבורם.

ובשביל קשר מתמשך דרושה הקשבה. תכנון אתר שמתחיל מן התוכן ועוזר לגולש לנווט לפי סדר העדיפויות שלו הוא מעשה של הקשבה לרצון הגולש. לפני כמעט מאה שנים פורסם ספר הדרכה מצליח מאוד בשם "כיצד תרכוש ידידים והשפעה" מאת דייל קרנגי. מדובר בספר יסוד בשיווק שמאז כתיבתו יצא שוב ושוב במהדורות חדשות יותר ותורגם לשפות רבות. נחמד לחזור אל הספר הזה מדי פעם, כי יש בו אמיתות פשוטות.

האם אתר יכול להקשיב למשתמש?

על פי קרנגי, אדם מעניין הוא אדם שמקשיב. בפראפרזה ניתן לומר שאתר מעניין הוא אתר שמסוגל להקשיב למשתמשים. באמצעות הניווט מונחה העצמים האתר כאילו מקשיב לגולשים ונותן בידיהם את הבחירה על פי איזה חתך "לטייל" בו. לכן אתרים שתוכננו בשיטה זו הם פעמים רבות האתרים הכי מעניינים, לאו דווקא כי העסק או הנושא שהוצג בהם היה הכי מרשים, אלא בגלל שהייתה לגולש החירות לנווט לנושא המדוייק שבו התעניין מלכתחילה. האתר הקשיב לצרכים שלו בעזרת מגוון קישורים – כל קישור הוא כאילו שאלה: האם גלשת לכאן כי רצית ללמוד על הכותב? אולי רצית ללמוד על נושא מוביל אחד בכתבה ואולי על נושא אחר? שהרי לכל כתבה יש מגוון נושאים שעשויים לעניין את הקורא, לא רק אחד. הקליקים של הקורא הם הדרך שלו "לדבר", והתוכן הרלוונטי שמוצג לו בעקבותיהם הוא הדרך של האתר לומר: אנחנו מקשיבים.

כל קישור הוא כאילו שאלה: האם גלשת לכאן כי רצית ללמוד על הכותב? אולי רצית ללמוד על נושא מוביל אחד בכתבה ואולי על נושא אחר?

אין זה אומר שאנחנו נמנעים לגמרי מחשיבה על תכנון מסע לקוח באתר. אנחנו פשוט מבינים שיש כל מיני סוגים של לקוחות, עם צרכים שונים ונטיות שונות, ושהמדיום הדיגיטלי נותן לנו כלים לספק לכל אחד מהם את מה שהוא צריך, וזה הרבה פעמים גם מה שאנחנו מעוניינים לספק לו – המוצרים והשירותים שלנו.

בשורה התחתונה: תנו כבוד לתוכן ולניווט הקל בתוכו. תנו לגולשים את מה שהם מחפשים, בצורה הכי שקופה ונעימה – כך תיצרו קשר לטווח ארוך. האתר הוא מקום שבו אתם רוצים ליצור שיחה מתמשכת ביניכם לבין הלקוח – לא חוויית קניה חד פעמית שבה הלקוח לחץ על הכפתור הבולט וקנה אלא חווייה של התייעצות, של איכפתיות. גישה כזו גם תעזור לכם להגיע ללקוחות איכותיים יותר שיודעים מה הם מחפשים ומעוניינים דווקא בכם לספק את זה.

האם אין מקום לניווט קלאסי?

ביום בו הסקירה הזו פורסמה קיבלתי כמה פידבקים מקולגות שאני מאוד מעריך. שמע, הם אמרו לי, כל הרעיון הזה מעניין, אבל מה עם קונבנציות? האם השינוי הזה לא יבלבל את המשתמשים? לכן חשוב לי לחזור ולהזכיר: קונבנציות הן דבר חשוב ביותר, ואנחנו לא ממהרים לוותר עליהן, רק כי אנחנו מאמינים בניווט באמצעות תוכן.

התפריט – נשאר כפי שהיה תמיד. פירורי לחם – נשארים כפי שהיו תמיד. מפת אתר בתחתית (Footer) – יכולה להישאר. שדה חיפוש או מערכת פילטור, אם קיימים – יכולים להישאר. ההבדל המרכזי מתרחש בתוך אזור התוכן, והוא זה שהופך אתר מונחה עצמים למעניין, ואת הניווט בו למאוד טבעי. זהו ניווט שהולך עם צורת החשיבה האסוצייטיבית של המשתמש ועם המטרה אותה המשתמש מעוניין להשיג.

עיצוב מונחה עצמים טוב לקידום האורגני

הזכרנו את היתרונות של עיצוב מונחה עצמים בהיבטים של חוויית המשתמש והראינו כיצד הוא מסייע ליצירת מערכת יחסים ארוכת טווח בין העסק ללקוח. אך יש לאתר אינטרנט עם מבנה מסועף עוד יתרון: קל לקדם אותו אורגנית. כיום דירוג האתר בגוגל לא מושפע רק מהימצאות הביטוי המדויק שהמשתמש חיפש באתר, אלא גם מפרמטרים אחרים. בין הפרמטרים המשפיעים נמצאים, למשל, גם פרמטר של משך הזמן שבילו הגולשים באתר (מעיד על כך שהאתר מעניין ומשמעותי), הימצאותן של מילים נרדפות למילות החיפוש שהגולש חיפש, ועוד פרמטרים שמבטיחים שהגולש ימצא תוכן רלוונטי עבורו. עסק שמשקיע בתוכן איכותי ומותאם לקהל שלו, מארגן אותו במבנה שמחובר לצורת החשיבה הטבעית של המשתמשים, ונותן לגולש ערך זוכה גם ל"נקודות טובות" בגוגל.

עיצוב מונחה עצמים בוורדפרס

ישום של חוויית משתמש מונחית עצמים אינו תלוי בפלטפורמת הפיתוח, אבל אנחנו עובדים בוורדפרס ואוהבים את החיבור בין וורדפרס ל OOUX. יש אנשים שמתארים את וורדפרס כמערכת לבניית אתרים. תיאור כזה עושה עוול גדול עם המערכת. וויקס, למשל, היא מערכת לבניית אתרים. וורדפרס היא קודם כל CMS – Content Management System – מערכת ניהול תוכן. וורדפרס מצויידת בכלים הכי רציניים שיש לניהול תוכן מורכב – סוגי תוכן מותאמים (CPT) היררכים ולא-היררכים, פורמט פוסט (טקסט, ציטוט, קישור, וידאו, אודיו וכו'), טקסונומיות היררכיות ולא-היררכיות, ושדות מותאמים (שמאפשרים לקשר בקלות בין פריטים קשורים בתוך אותו סוג תוכן ובין פריטים קשורים מסוגי תוכן שונים). הכלים שוורדפרס מספקת לא רק מאפשרים בנייה מונחית עצמים, הם כמעט מעודדים בנייה כזאת.

סיכום

סקרנו כאן את מגוון היתרונות של עיצוב אתר מונחה עצמים. הסברנו מה היחודיות שלו, והראינו כיצד הוא מטיב עם המשתמשים ועם העסק. באופן טבעי לא התיימרנו בסקירה קצרה לגעת בכל האספקטים של חוויית משתמש מונחית עצמים, ובקושי הסברנו איך התהליך מתרחש בפועל. לכן, אם עוד לא קראתם את המאמר המקורי של סופיה פראיטר, בבקשה עשו זאת עכשיו.

השיטה של חוויית משתמש מונחית עצמים היא רק אחת מכמה שיטות תכנון שלוקחות בחשבון את הצרכים הגלויים או הסמויים של הגולשים. הסקירה הזו לא באה לפסול את ההיגיון בשיטות אחרות של תכנון אתרים. ניתן להבחין שמאחורי הכותרות הגדולות והשמות השונים, שיטות התכנון חולקות פעמים רבות מאפיינים משותפים, ולעיתים מגדירות מונחים שונים לרעיונות די דומים.

פעמים רבות עצם התכנון, עצם זה שיש מתודה, שיטתיות שהוגדרה עוד לפני שהחלה בניית האתר בפועל  – זה בפני עצמו מסייע לאתר להיות ידידותי למשתמש. ניתן גם לישם גישה תכנונית מסויימת בצורה חופשית, תוך עריכת התאמות נצרכות. הכיוון הכללי אליו מתקדם התחום הוא מייצג יותר דגש על תוכן, יותר שקיפות, יותר כבוד הדדי בין בעלי האתר לקהל שלו ויותר שיתוף פעולה. על בסיס כזה אפשר לבנות קשר עסקי ארוך טווח שכל הצדדים נהנים ממנו.

————————————————

תודה לאפרת וייל על חלקה בהכנת הסקירה.

שיתוף   //

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

סטודיו האייל מנכיח עסקים במנועי חיפוש וברשתות חברתיות, באמצעות אתרי אינטרנט ודפי נחיתה. הסטודיו משרת מגוון לקוחות בתחומי הטכנולוגיה, התרבות, התקשורת, הממשל ועוד. 

נשמח לספק לחברה שלך פתרונות מקצועיים בהתאמה אישית.

אלחנן, מנהל הסטודיו, יחזור אליך בשעות הקרובות וישמח לשוחח איתך.

דילוג לתוכן