נגישות אתרי אינטרנט – מה בוני אתרים צריכים לדעת?

נגישות מפחידה, ולא תמיד בצדק, הרבה מיוצרי האינטרנט. להנגיש אתר וורדפרס, גם אתר שנבנה באלמנטור, זה לגמרי אפשרי. מאמר זה עוסק ברקע של הנגשת אתרים - מדוע זה טוב, למה חשוב לשים לב ואיך לגשת לזה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אם לשפוט לפי כמות השאלות והדיונים בפורומים המקצועיים, הרי שהנגשת אתרי אינטרנט היא אחד הדברים שהכי מתסכלים בוני אתרי אינטרנט. רבים מהם אינם מתכנתים, והם בונים אתרים באמצעות תבניות או עם אלמנטור. הדרישה לבנות אתר נגיש משאירה אותם חסרי אונים. אבל זה לא קשור רק לשימוש באלמנטור לעומת כתיבה של אתרים בקוד – הרי גם בלימודי התכנות שלי לא דיברו איתנו בכלל על נגישות אתרי אינטרנט.

כיוון שזכרתי במעומעם שיש "חובת נגישות" ניגשתי לא מזמן לבדוק מה האחריות שלי להנגשת האתרים והאפליקציות שאני בונה. ציפיתי למצוא איזה חוק שמחייב גופים ציבוריים, כמו רשויות ממשלתיות או גופים מוניציפלים, בהנגשת השירותים שהם נותנים לאנשים עם מוגבלות. מה שמצאתי הפתיע אותי: כמעט כל אתר חייב להיות מונגש. עסקים קטנים? חייבים להנגיש את האתר. עמותות או מלכ"רים? גם.

בבית הספר בו למדתי תכנות לא לימדו אותנו על נגישות אתרים, ותוכנית הלימודים שלו כנראה די סטנדרטית. מפתחים ומעצבים רבים שאני מכירה לא מודעים לחוק. גם בהקמת עסק קטן לרוב לא מקבלים הדרכה מסודרת על החוקים שהעסק צריך לעמוד בהם. כנראה קיימים בארץ הרבה בעלי עסקים, מפתחי אתרים ומעצבים שבכלל לא מודעים לכך שהם עוברים על החוק או עלולים לעבור עליו בשנייה שייצרו אתר אינטרנט.

מי לא חייב בהנגשה?

יש יוצאי דופן מעטים שאינם חייבים להנגיש את אתר האינטרנט שלהם – בעיקר עסקים מאוד קטנים: אתרים שמיועדים למספר מוגבל של משתמשים רשומים, עוסקים פטורים ועסקים שהמחזור השנתי שלהם קטן מ-100,000 שקלים לשנה. אם תחלקו ל-12 תראו שמדובר בעסק שהמשכורת החודשית המקסימלית הממוצעת בו היא פחות מ- 9000 שקלים ולמעשה די קרובה למשכורת ממוצעת בישראל. בקיצור – רוב העסקים מחוייבים בהנגשת אתר.

ומה עם אתרים פרטיים? האם צלם חובב שמעוניין לשתף את צילומיו באתר משלו, בלוגרית שכותבת תוכן להנאתה וטבח חובב שמפרסם מתכונים מהמטבח שלו חייבים להנגיש את האתרים שלהם? לא – אתרים פרטיים לגמרי, שאינם קשורים בשום צורה לעסק, עמותה או כל ארגון אחר אינם חייבים בהנגשה.

מבוא להנגשת אתרים

לפני הכל חייבים לשים משהו חשוב על השולחן: משימות שלא שייכות לליבה של תחום המקצוע שלנו מעוררות הרבה רגש. אם אתם טיפוסים קשוחים אתם מוזמנים לדלג לפסקה הבאה, אבל רובנו נרתעים ממשימות שאנחנו לא מבינים ואין לנו נהלים בשבילם.

תחום ההנגשה נוגע בהרבה תחומים מקצועיים: הבנה של טקסט משפטי, בירוקרטיה, עיצוב, תכנות, עריכת וידאו ועוד. גם אנחנו שולטים באחד מהם, ייתכן שהאחרים יהוו אתגר. תקנות שלא היינו מודעים אליהן עשויות להעלות בנו קשת של רגשות: מכעס על המחוקק, ועד הכחשה, דחיינות או ויתור. זה מובן. אחרי שהכרנו בכך, זה הזמן לגייס כוחות ומוטיבציה, לפרק את הבעיה ולהכיר טוב יותר את המשימה והדרכים להתמודד איתה.

יצא להנגשת אתרים שם של משימה קשה המחייבת ידע מקיף בתכנות. לעיתים זה בהחלט נכון – אבל לעיתים ממש לא. הישארו עימנו.

הנגשה משנה חיים

לפני כמה שנים הכרתי אישה עיוורת ודי מהר נעשינו חברות. עד שהכרתי אותה לא הייתי מודעת לאמצעי ההנגשה הקיימים, לכן העצמאות וההישגים שלה הפתיעו אותי: היא מנווטת לבד ברחובות, גולשת באינטרנט, מגיבה ברשתות חברתיות בחופשיות, והיא יכולה לעשות את כל הדברים האלו הודות להסדרי הנגשה פיזים וטכנולוגים.

חברה שלי יודעת להעריך את זה ולא מפסיקה להודות לכל הגורמים המנגישים שמאפשרים לה לחיות את חייה בלי להיות מוגבלת: ספריות, כלים דיגיטליים, אקדמיה נגישה ועוד. לכן המוטיבציה העיקרית להנגשת אתרים, בעיני, היא לא המחוייבות החוקית, אלא המחוייבות הערכית – אנחנו משקיעים בהנגשה וזה משנה חיים של אנשים.

תקן הנגישות

תקנה 35 – נגישות שירותי אינטרנט תשע"ח-2017 היא חלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג-2013. נוסח התקנה קצר, ורק אומר שחובה להנגיש על פי התקן, ושפטורים מחובת ההנגשה הם נדירים עד לא קיימים. נוסח התקן לנגישות אתרי אינטרנט נמצא כאן וכאן, והוא כבר הרבה יותר מפורט. הנוסח נראה מאיים ואולי לא מובן במבט ראשון (ושני), אך שווה לפרק אותו למרכיביו, ולראות שפעמים רבות המשימה היא לגמרי אפשרית.

הנגשת אתרי אינטרנט – היבטים משפטיים

האחריות להנגשת אתר האינטרנט מוטלת על פי החוק, על בעל העסק. בעלי העסק (או מנהלי העמותה וכו') הם שיהיו חשופים לתביעות במקרה שהאתר לא עמד בחובת ההנגשה. גורמים ממשלתיים אינם תובעים איש על אתר שאינו נגיש. הציבור הוא זה שרשאי לתבוע על אי עמידה בתקן. כך, עלולים להיתבע גופים מוניציפלים, ממשלתיים או ציבוריים במובן הקלאסי של המילה, ע"י אלו שרואים עצמם נפגעים מהיעדר נגישות מספקת באתרי ממשל. סוג אחר של תביעות הוא כזה שנעשה ע"י עורכי דין בעבור הרווח הכלכלי. אלו, נוטים להיטפל לעסקים, גם לעסקים קטנים ומקומיים, פעמים רבות בלי לבדוק את מידת הנגישות של האתר אותו הם תובעים.

עבודה משותפת על נגישות

בעלי עסק שמזמינים אתר יכולים לכתוב בחוזה "האחריות על ההנגשה מוטלת על בוני האתר" אבל מומלץ יותר לשלב את צרכי ההנגשה בתהליך האיפיון – לעבור על התוכנית ולחשוב מהם הצרכים הספציפיים שהיא דורשת ומי בעל המקצוע הנכון לתת להם מענה. האחריות עשויה להתחלק, באופן הגיוני, בין בונה האתר, המעצב, עורך הוידאו, ספקי שירות חיצוניים (למשל שירותי סליקה) ועוד בעלי מקצוע. בסופו של דבר אם כל אחד יעשה את החלק שהוא מבין בו התוצאה תהיה טובה והאחריות מלאה.

למרות שהאחריות החוקית לא חלה על "קבלני משנה", אם אתם מפתחי אתרים או מעצבים כדאי לכם ללמוד איך מנגישים אתרים גם כדי לעשות זאת בפועל וגם כדי ליעץ ללקוחות או לידע אותם, במידה שמתייעצים איתכם. לקוחות שמחים לעבוד עם בעלי מקצוע שהם One stop shop – בעלי מקצוע שנותנים שירות מקצה אל קצה, ללא צורך לערב בעלי מקצוע אחרים ולתאם איתם. במקרים רבים לא יהיה צורך באיש מקצוע ייעודי לצורך ההנגשה, הדבר תלוי במורכבות התכנים.

רמות שונות של הנגשה

התקן הישראלי הוא העתק, בשינויים קלים, של התקן הבינלאומי. בתקן מוגדרות שלוש רמות הנגשה- A, AA ו AAA, כש A היא המינימום, AAA  המקסימום ו- AA היא רמה ממוצעת של הנגשה. רוב הגופים בארץ מחוייבים לעמידה בתקן ברמה AA. אתרים של גופים רשמיים, כגון משרדי ממשלה, מועצות מקומיות ושירותים חיוניים שבקהל היעד שלהם אחוז גבוה של בעלי מגבלות, מחוייבים לעמוד בתקן המחמיר.

במקרה של תביעה החוק מאפשר לבעל האתר לתקן את בעיית הנגישות שהתגלתה תוך שישים יום מקבלת מכתב התביעה. במקרים מסוימים ניתן לציין דרך אחרת שבה ניתן לקבל את השירות (מענה בטלפון, דואר וכו').

אם קיימים אתר אינטרנט ואפליקציה שמספקים שירות זהה יש להנגיש רק אחד מהם.

הנגשה אוטומטית, שירותי הנגשה ותוספי נגישות

אם תחפשו "הנגשת אתרים" בגוגל, תגיעו להמון ספקי שירותים בתחום ההנגשה. חשוב לדעת שהחוק לא מחייב קנייה או התקנה של תוספי נגישות לאתר.

בעבר היו כמה וכמה מקרים בהם חברות ניצלו את הפחד מחובת ההנגשה כדי למכור לאנשים תוספים ואף לתת בחינם תוספים שהושתל בהם קוד מפוקפק (למשל כאן וכאן), לכן ודאו שפתרון ההנגשה בו אתם בוחרים מגיע ממקור אמין. בנוסף בדקו מה מידת הכיסוי שהתוסף מבטיח מבחינת עמידה בדרישות התקן והאחריות המשפטית הכרוכה בכך.

ניתן בהחלט להשתמש בתוספים חינמים ידועים לשיפור הנגישות, כל עוד מוודאים כי יש לתוסף המותקן מוניטין טוב וקהילה שעומת מאחוריו. תוספים חינמים אלו יכולים בהחלט לעזור לנו בתהליך, אך הם אף פעם אינם פיתרון קסם להנגשה.

אם בסופו של דבר תבחרו לפנות לספק של שירות הנגשה בתשלום, בקשו ממנו להיות ערב בכתב לנגישות האתר, ולו למועד ביצוע הסדרי ההנגשה באתר.

איפה נגישות באה לידי ביטוי במהלך ניהול הפרוייקט?

  • נגישות לוקחת זמן ולכן מייקרת באופן מסויים כל פרוייקט. ראו בזה הזדמנות.
  • אנשי מקצוע שונים חייבים להיות שותפים בתהליך הנגשה – עורכי הוידיאו, מעצבים וכן הלאה – כולם צריכים לספק תוצרים שאינם סותרים את תקנות הנגישות.
  • אם יש אתגר הנגשה ספציפי כמו מסמך או ממשק גרפי מיוחד כדאי לבדוק את המקרה לגופו. לפעמים מתכנת בעל נסיון בהנגשה יוכל לספק לכם פתרון פשוט שזמין בארגז הכלים שלו.
  • שוחחו עם הלקוח על נגישות. הסבירו לו על החוק ועזרו לו להבין אם הוא חייב אתר נגיש. הסבירו לו את התועלות שיכולות לצמוח מהנגשה, כמו גם את הסיכונים הכרוכים באי הנגשה.
  • בסיום התהליך אין חובה להגיש את התוצאה למישהו או לדווח עליה. אין דבר כזה תעודת נגישות. האתר שבניתם יהיה נגיש ולא ניתן יהיה לתבוע את בעליו על חוסר נגישות (כלומר, תמיד אפשר לתבוע אבל במקרה הזה תוכלו להוכיח שאתם דווקא בסדר).

לסיכום

מחקרים מראים שהנגשת אתרים משפרת את חוויית הגלישה עבור יותר מ- 60% מכלל גולשי האינטרנט. לצורך העניין – תחשבו על סבתא שלכם (או של חברים) שמתפקדת מעולה ביום יום אבל שמחה שיש בפלאפון שלה מצב של "כפתורים גדולים" או "חיוג מהיר" ושהכתב באתרי אינטרנט בגודל סביר. קהל היעד של פעולות ההנגשה הוא הרבה יותר גדול ממה שעולה לראש כשחושבים על "אנשים עם מגבלה". קהל היעד יכול להיות חלק מהמשפחה שלנו, חלק מהחברים שלנו ולקוחות פוטנציאליים.

הנגשה ואופטימיזציה למנועי חיפוש

להנגשת אתרים יש יתרון נוסף – אספקטים רבים של ההנגשה מתייחסים לאופן בו מכונה (קורא מסך, למשל) מפענחת את האתר, כך שהנגשה הופכת את האתר למותאם יותר גם למכונה אחרת – סורק האתרים של גוגל. גוגל מבין את התוכן באתר טוב יותר, וזה בהחלט משהו שיכולה להיות להיות לו השפעה חיובית על קידום האתר.

אנחנו עובדים על מנת לספק עוד תוכן איכותי על הנגשת אתרים

במאמר זה נגענו במשמעויות השונות של הנגשת אתרי אינטרנט. אנחנו מתכוונים להרחיב את המאמר הזה בקרוב, וגם להוסיף עוד מאמרים על נגישות, כיוון שמדובר בנושא חשוב מאוד, אשר כמות המידע החסר בו גדולה.

שיתוף   //

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

סטודיו האייל מנכיח עסקים במנועי חיפוש וברשתות חברתיות, באמצעות אתרי אינטרנט ודפי נחיתה. הסטודיו משרת מגוון לקוחות בתחומי הטכנולוגיה, התרבות, התקשורת, הממשל ועוד. 

נשמח לספק לחברה שלך פתרונות מקצועיים בהתאמה אישית.

אלחנן, מנהל הסטודיו, יחזור אליך בשעות הקרובות וישמח לשוחח איתך.

אתר זה עושה שימוש בעוגיות

דילוג לתוכן