נגישות אתרי אינטרנט – מה בוני אתרים צריכים לדעת?

אם לשפוט לפי כמות השאלות והדיונים בפורומים המקצועיים, הרי שהנגשת אתרי אינטרנט היא אחד הדברים שהכי מתסכלים בוני אתרי אינטרנט. רבים מהם אינם מתכנתים, והם בונים אתרים באמצעות תבניות או עם אלמנטור. הדרישה לבנות אתר נגיש משאירה אותם חסרי אונים. אבל זה לא קשור רק לשימוש באלמנטור לעומת כתיבה של אתרים בקוד – הרי גם בלימודי התכנות שלי לא דיברו איתנו בכלל על נגישות אתרי אינטרנט.

כיוון שזכרתי במעומעם שיש "חובת נגישות אתרים" ניגשתי לא מזמן לבדוק מה האחריות שלי להנגשת האתרים והאפליקציות שאני בונה. ציפיתי למצוא איזה חוק שמחייב גופים ציבוריים, כמו רשויות ממשלתיות או גופים מוניציפלים, בהנגשת השירותים שהם נותנים לאנשים עם מוגבלות. מה שמצאתי הפתיע אותי: כמעט כל אתר חייב להיות מונגש. עסקים קטנים? חייבים להנגיש את האתר. עמותות או מלכ"רים? גם.

בבית הספר בו למדתי תכנות לא לימדו אותנו על נגישות אתרים, ותוכנית הלימודים שלו כנראה די סטנדרטית. מפתחים ומעצבים רבים שאני מכירה לא מודעים לחוק. גם בהקמת עסק קטן לרוב לא מקבלים הדרכה מסודרת על החוקים שהעסק צריך לעמוד בהם. כנראה קיימים בארץ הרבה בעלי עסקים, מפתחי אתרים ומעצבים שבכלל לא מודעים לכך שהם עוברים על החוק או עלולים לעבור עליו בשנייה שייצרו אתר אינטרנט.

מי לא חייב בהנגשה?

יש יוצאי דופן מעטים שאינם חייבים להנגיש את אתר האינטרנט שלהם – בעיקר עסקים מאוד קטנים: אתרים שמיועדים למספר מוגבל של משתמשים רשומים ועסקים שהמחזור השנתי שלהם בשלוש שנות המס הקודמות קטן מ-100,000 שקלים לשנה. אם תחלקו ל-12 תראו שמדובר בעסק שהמשכורת החודשית המקסימלית הממוצעת בו היא פחות מ- 9,000 שקלים ולמעשה די קרובה למשכורת ממוצעת בישראל. בקיצור – רוב העסקים מחוייבים בהנגשת אתר. אותו החישוב של מחזור שנתי ממוצע נכון גם לגבי אירגונים לא עסקיים (כגון מלכ"רים).

ומה עם אתרים פרטיים? האם צלם חובב שמעוניין לשתף את צילומיו באתר משלו, בלוגרית שכותבת תוכן להנאתה וטבח חובב שמפרסם מתכונים מהמטבח שלו חייבים להנגיש את האתרים שלהם? לא – אתרים פרטיים לגמרי, שאינם קשורים בשום צורה לעסק, עמותה או כל ארגון אחר אינם חייבים בהנגשה.

מבוא להנגשת אתרים

לפני הכל חייבים לשים משהו חשוב על השולחן: משימות שלא שייכות לליבה של תחום המקצוע שלנו מעוררות הרבה רגש. אם אתם טיפוסים קשוחים אתם מוזמנים לדלג לפסקה הבאה, אבל רובנו נרתעים ממשימות שאנחנו לא מבינים ואין לנו נהלים בשבילם.

תחום ההנגשה נוגע בהרבה תחומים מקצועיים: הבנה של טקסט משפטי, בירוקרטיה, עיצוב, תכנות, עריכת וידאו ועוד. גם אנחנו שולטים באחד מהם, ייתכן שהאחרים יהוו אתגר. תקנות שלא היינו מודעים אליהן עשויות להעלות בנו קשת של רגשות: מכעס על המחוקק, ועד הכחשה, דחיינות או ויתור. זה מובן. אחרי שהכרנו בכך, זה הזמן לגייס כוחות ומוטיבציה, לפרק את הבעיה ולהכיר טוב יותר את המשימה והדרכים להתמודד איתה.

יצא להנגשת אתרים שם של משימה קשה המחייבת ידע מקיף בתכנות. לעיתים זה בהחלט נכון – אבל לעיתים ממש לא. כנראה שיש דברים שאתם עושים כבר היום שהם חלק מאתר נגיש – פירורי לחם? טובים לנגישות. תפריט שכולו לחיץ – טוב לנגישות. ויתרתם על הוספת פופאפ מציק – שיפרתם נגישות. בחרתם לאתר פלטת צבעים ניגודית? התקדמתם צעד נוסף לנגישות. פונט נוח לקריאה? – מצויין! כן, יש הרבה דברים שאתם כבר עושים ומשפרים את נגישות האתר.

רגע של פרסומת

מי שרוצה להבין את נושא הנגישות לעומק ולדעת איך להפוך כל אתר וורדפרס ואלמנטור לאתר נגיש מוזמן להצטרף לקורס נגישות אתרים. זהו הקורס היחיד בעברית שמלמד הנגשת אתרים והוא מקיף את נושא הנגישות מקצה לקצה. בוגרי הקורס יכולים לבנות אתרים נגישים וכן לעסוק בהנגשת אתרים כמקצוע.

הנגשת אתרים משנה חיים של אנשים אמיתיים

לפני כמה שנים הכרתי אישה עיוורת ודי מהר נעשינו חברות. עד שהכרתי אותה לא הייתי מודעת לאמצעי ההנגשה הקיימים, לכן העצמאות וההישגים שלה הפתיעו אותי: היא מנווטת לבד ברחובות, גולשת באינטרנט, מגיבה ברשתות חברתיות בחופשיות, והיא יכולה לעשות את כל הדברים האלו הודות להסדרי הנגשה פיזים וטכנולוגים.

חברה שלי יודעת להעריך את זה ולא מפסיקה להודות לכל הגורמים המנגישים שמאפשרים לה לחיות את חייה בלי להיות מוגבלת: ספריות, כלים דיגיטליים, אקדמיה נגישה ועוד. לכן המוטיבציה העיקרית להנגשת אתרים, בעיני, היא לא המחוייבות החוקית, אלא המחוייבות הערכית – אנחנו משקיעים בהנגשה וזה משנה חיים של אנשים.

תקן נגישות אתרים

תקנה 35 – נגישות שירותי אינטרנט תשע"ח-2017 היא חלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג-2013. נוסח התקנה קצר, ורק אומר שחובה להנגיש על פי התקן, ושפטורים מחובת ההנגשה הם נדירים עד לא קיימים. התקן לנגישות אתרי אינטרנט נקרא תקן ישראלי ת"י 5568 והוא מתייחס למסמך המלצות להנגשת תכני אתרי אינטרנט WCAG) 2.0), שהוא מסמך בינלאומי מפורט שחשוב שכל בונה אתרים יכיר ברמה כזו או אחרת. הנוסח נראה מאיים ואולי לא מובן במבט ראשון (ושני), אך שווה לפרק אותו למרכיביו, ולראות שפעמים רבות המשימה היא לגמרי אפשרית. התקן הישראלי נצמד לWCAG 2.0 אך מכיל כמה שינויים – הבולט שבהם הוא החובה לפרסם "הצהרת נגישות", המפרטת את אמצעי הנגישות באתר וכן בבית העסק הפיזי (אם יש כזה).

הנגשת אתרי אינטרנט – היבטים משפטיים

האחריות להנגשת אתר האינטרנט מוטלת על פי החוק, על בעל העסק. בעלי העסק (או מנהלי העמותה וכו') הם שיהיו חשופים לתביעות במקרה שהאתר לא עמד בחובת ההנגשה. גורמים ממשלתיים אינם תובעים איש על אתר שאינו נגיש. הציבור הוא זה שרשאי לתבוע על אי עמידה בתקן. כך, עלולים להיתבע גופים מוניציפלים, ממשלתיים או ציבוריים במובן הקלאסי של המילה, ע"י אלו שרואים עצמם נפגעים מהיעדר נגישות מספקת באתרי ממשל.

סוג אחר של תביעות (והנפוץ ביותר) הוא כזה שנעשה ע"י עורכי דין בעבור הרווח הכלכלי. אלו, נוטים להיטפל לעסקים, גם לעסקים קטנים ומקומיים, פעמים רבות בלי לבדוק את מידת הנגישות של האתר אותו הם תובעים. פעמים רבות נגמרות תביעות כאלה בהסכם על פיצוי "נמוך" בגובה עשרות אלפי שקלים בלבד.

עבודה משותפת על נגישות

מומלץ לשלב את צרכי ההנגשה בתהליך האיפיון – לעבור על התוכנית ולחשוב מהם הצרכים הספציפיים שהיא דורשת ומי בעל המקצוע הנכון לתת להם מענה. האחריות עשויה להתחלק, באופן הגיוני, בין בונה האתר, המעצב, עורך הוידאו, ספקי שירות חיצוניים (למשל שירותי סליקה) ועוד בעלי מקצוע.

האחריות על נגישות היא של בעל האתר. יש בזה היגיון – בתהליך הנגישות אנחנו עוברים על כל האתר ומוודאים שאין בו פערי נגישות, אבל לפעמים בעיות נגישות נוצרות עם הזמן בגלל דברים שאין לנו כבוני אתרים שליטה עליהם – עדכון תוספים, שינויים פונקציונליים והזנה של תוכן חדש.
אם התחייבת בחוזה לבנות ללקוח אתר נגיש כדאי מאוד להסביר לו ולהראות מה נעשה כדי שהאתר אכן יהיה נגיש ע"פ חוק. מומלץ גם לקבוע איתו תדירות לבדיקות חוזרות של הנגישות, כדי לוודא שהאתר נשאר נגיש.
לסיום, חשוב שידריך את הצוות האחראי על תפעול האתר איך לשמור על הנגישות כשהם מעלים כתבות או מוצרים.

למרות שנטל האחריות החוקית לאתר נגיש אינו עלינו, חשוב שנבין בנגישות, גם כדי לעשות זאת בפועל וגם כדי לדעת להכווין לקוחות שמתייעצים איתנו. לקוחות שמחים לעבוד עם בעלי מקצוע שהם One stop shop – בעלי מקצוע שנותנים שירות מקצה אל קצה, ללא צורך לערב בעלי מקצוע אחרים ולתאם איתם.

רמות שונות של הנגשת אתר

התקן הישראלי הוא העתק, בשינויים קלים, של התקן הבינלאומי. בתקן מוגדרות שלוש רמות הנגשה- A, AA ו AAA, כש A היא המינימום, AAA  המקסימום ו- AA היא רמה ממוצעת של הנגשה. רוב הגופים בארץ מחוייבים לעמידה בתקן ברמה AA. אתרים של גופים רשמיים, כגון משרדי ממשלה, מועצות מקומיות ושירותים חיוניים שבקהל היעד שלהם אחוז גבוה של בעלי מגבלות, מחוייבים לעמוד בתקן המחמיר.

במקרה של תביעה החוק מאפשר לבעל האתר לתקן את בעיית הנגישות שהתגלתה תוך שישים יום מקבלת מכתב התביעה. במקרים מסוימים ניתן לציין דרך אחרת שבה ניתן לקבל את השירות (מענה בטלפון, דואר וכו').

אם קיימים אתר אינטרנט ואפליקציה שמספקים שירות זהה יש להנגיש רק אחד מהם.

הנגשה אוטומטית, שירותי הנגשה ותוספי נגישות

אם תחפשו "הנגשת אתרים" בגוגל, תגיעו להמון ספקי שירותים בתחום ההנגשה. חשוב לדעת שהחוק לא מחייב קנייה או התקנה של תוספי נגישות לאתר.

בעבר היו כמה וכמה מקרים בהם חברות ניצלו את הפחד מחובת ההנגשה כדי למכור לאנשים תוספים ואף לתת בחינם תוספים שהושתל בהם קוד מפוקפק, לכן ודאו שפתרון ההנגשה בו אתם בוחרים מגיע ממקור אמין. בנוסף בדקו מה מידת הכיסוי שהתוסף מבטיח מבחינת עמידה בדרישות התקן והאחריות המשפטית הכרוכה בכך.

תוספי נגישות חינמיים

ניתן להשתמש בתוספים חינמים לשיפור הנגישות, כל עוד מוודאים כי יש לתוסף המותקן מוניטין טוב וקהילה שעומת מאחוריו. תוספים חינמים אלו עשויים לעזור לנו בתהליך, ולשפר אספקטים של נגישות באתר, אך הם אף פעם אינם פיתרון קסם להנגשה. יש תוספי הנגשה שדווקא פוגעים בהנגשה. ממשק יפה וריבוי כפתורים אינם אינדיקציה לתוסף נגישות מוצלח. Enable, למשל, שהוא תוסף נגישות די מוכר, מכיל כמה בעיות לא קטנות. חשוב לזכור שאתר אינו נחשב נגיש רק מפני שהתקנו בו תוסף נגישות.

תוספי נגישות בתשלום

יש בשוק כמה תוספי נגישות בתשלום שמבטיחים עמידה בתקן והגנה מפני תביעות, כמו Accessibe וUserWay. המוצרים האלו עושים עבודה סבירה, אך רחוקים מלהנגיש באמת כל אתר, לכן לא ברור כיצד הם מתחייבים ללקוחותיהם על נגישות ברמה AA וכיסוי משפטי. אם נוסיף לכך את התמחור הלא זול שלהם, נבין למה רוב בעלי האתרים לא בוחרים בתוספים אלו.

נגישות ידנית

הפיתרון הטוב ביותר הוא כאשר בונה האתר יודע בעצמו כיצד לספק מראש תוצר נגיש. אפשרות אחרת היא לגשת עם אתר קיים לחברה שמספקת שירותי הנגשה. כך או כך, כדאי לתת ערבות בכתב לנגישות האתר, ולו למועד ביצוע הסדרי ההנגשה באתר. אף ספק לא יכול להתחייב לנגישות עתידית, כיוון שכל שינוי באתר עלול לפגוע בנגישות.

איפה נגישות באה לידי ביטוי במהלך ניהול הפרוייקט?

• נגישות לוקחת זמן ולכן מייקרת באופן מסויים כל פרוייקט.
• אנשי מקצוע שונים חייבים להיות שותפים בתהליך ההנגשה – עורכי הוידיאו, מעצבים, מפתחים וכן הלאה – כולם צריכים לספק תוצרים שאינם סותרים את תקנות הנגישות.
• אם יש אתגר הנגשה ספציפי כמו מסמך או ממשק גרפי מיוחד כדאי לבדוק את המקרה לגופו. לפעמים מתכנת בעל נסיון בהנגשה יוכל לספק לכם פתרון פשוט שזמין בארגז הכלים שלו.
• שוחחו עם הלקוח על נגישות. הסבירו לו על החוק ועזרו לו להבין אם הוא חייב אתר נגיש. הסבירו לו את התועלות שיכולות לצמוח מהנגשה, כמו גם את הסיכונים הכרוכים באי הנגשה.
• בסיום התהליך אין חובה להגיש את התוצאה למישהו או לדווח עליה. אי אפשר לקבל ממשרד ממשלתי "אישור נגישות אתר". אם האתר נגיש אין סיבה שבעליו יסתבך על תביעה על חוסר נגישות (במקרה הלא סביר שהוא יתבע הוא יוכל להוכיח שהאתר דווקא עומד בדרישות החוק).

לסיכום – אנחנו מאמינים שחשוב להנגיש אתרים

מחקרים מראים שהנגשת אתרים משפרת את חוויית הגלישה עבור יותר מ- 60% מכלל גולשי האינטרנט. לצורך העניין – תחשבו על סבתא שלכם (או של חברים) שמתפקדת מעולה ביום יום אבל שמחה שיש בפלאפון שלה מצב של "כפתורים גדולים" או "חיוג מהיר" ושהכתב באתרי אינטרנט בגודל סביר. קהל היעד של פעולות ההנגשה הוא הרבה יותר גדול ממה שעולה לראש כשחושבים על "אנשים עם מגבלה". קהל היעד יכול להיות חלק מהמשפחה שלנו, חלק מהחברים שלנו ולקוחות פוטנציאליים.

נגישות אתרים ואופטימיזציה למנועי חיפוש

להנגשת אתרים יש יתרון נוסף – אספקטים רבים של ההנגשה מתייחסים לאופן בו מכונה (קורא מסך, למשל) מפענחת את האתר, כך שהנגשה הופכת את האתר למותאם יותר גם למכונה אחרת – סורק האתרים של גוגל. גוגל מבין את התוכן באתר טוב יותר, וזה בהחלט משהו שיכולה להיות להיות לו השפעה חיובית על קידום האתר.

אנחנו עובדים על מנת לספק עוד תוכן איכותי על הנגשת אתרים

במאמר זה נגענו במשמעויות השונות של הנגשת אתרי אינטרנט. אנחנו רואים חשיבות בהעלאת המודעות לנגישות, בעיקר בגלל החוסר במידע רציני בקרב בוני אתרים. לצד קורס הנגישות שיפתח בקרוב, אנחנו מתכוונים להרחיב גם את המאמר הזה, ולהוסיף עוד מאמרים על נגישות.