כך תוכלו לעקוב אחרי תגיות וקטגוריות פופולריות ב-Google Analytics

באתרים גדולים מאוד עם מאות או אלפי כתבות ומוצרים, אנחנו רוצים לדעת מהן הקטגוריות והתגיות שהכתבות והמוצרים שבהן הם הפופולרים ביותר באתר. במדריך זה אני מראה איך להוציא הרבה יותר מידע מGoogle Analytics.

תוכן עניינים

אתרים גדולים דורשים לפעמים התאמות מיוחדות. למשל – קאשינג טוב (בדגש על Object cache) ועיצוב של ממשק משתמש נוח שיאפשר לגולשים למצוא את התוכן שהם מחפשים מתוך אלפי (ועשרות אלפי) פוסטים. ההתאמות האלו לא פוסחות גם על תחום המעקב. אם באתרים קטנים מדידות ברירת המחדל של כלי המעקב עשויות להספיק, הרי שבאתרים גדולים נרצה לקבל דאטה מתקדם שיעזור לנו לקבל החלטות מרכזיות ולהוביל את הספינה העצומה הזאת קדימה.

Google Analytics נותן לנו מבט מעמיק על התנהגות המשתמשים באתר. בעזרתו, אנו מקבלים מידע יקר על איך הגולשים נוטים להתנהג, באילו דפים הם מעוניינים לצפות יותר, ואילו פעולות הם נוטים לבצע. הדאטה שנאסף יכול לסייע לנו בשיפור חוויית המשתמש באתר, בהארכת זמני שהייה ובשיפור יחס ההמרה באתר.

אחת הדוגמאות הטובות לכך היא היכולת לזהות אילו תכנים זוכים ליותר חשיפה ויותר אינטראקציה מצד המשתמשים. למשל, ניתן לראות כי כתבות מסוימות בבלוג זוכות ליותר פופולריות וליותר שיתופים מאשר כתבות אחרות. כך, ניתן להתמקד ביצירת עוד תוכן באותו נושא, מה שישפר את הקשר עם הקהל ויגדיל את זמני השהייה של המשתמשים באתר.

אך כשמדובר באתרים גדולים מאוד עם מאות או אלפי כתבות או מוצרים, יש לנו לעיתים צורך בדאטה מתקדם יותר כדי להבין מה באמת הקהל שלנו עושה באתר. לפעמים רשימה אינסופית של חשיפות (Page views) של כתבות או מוצרים עלולה רק לבלבל, במקום לתת לנו הבנה אמיתית של המשתמשים.

אירועים

המדידה של גוגל אנליטיקס מבוססת אירועים. הכלי כמובן אוסף מדדים נוספים (כגון משך שהייה, טכנולוגיה, מיקום ומידע דמוגרפי), אבל הבסיס לכל מדידה היא אירוע. כך למשל, page_view, האירוע שמודד את נתוני הצפייה בכל עמוד ועמוד באתר, הוא האירוע הבסיסי והמוכר ביותר. כמוהו יש עוד אירועים מובנים, שמגיעים Out of the box.

בנוסף לאירועים הבסיסיים, ניתן ליצור אירועים מותאמים אישית, כאלו שנועדו למדוד משהו שלא קיים במדידה הבסיסית. האירוע שניצור בהדרכה הזאת משתייך לקבוצה הזאת בדיוק.

מדידת קטגוריות

לאנליטיקס יש כל מיני כלים, כמו קבוצות תוכן (Content groups) ומאפיינים מותאמים אישית (Custom dimensions and metrics), שנועדו לסייע לנו להבין את מידת החשיפה לסוגים של תכנים. אך הבעיה היא שהכלים המובנים האלה מגדירים רק ערך אחד לכל קטגוריה. כך למשל, חנות שמוכרת בגדי גברים, בגדי נשים ובגדי ילדים, יכולה לתייג כל מוצר כשייך לאחת מקבוצות התוכן הזאת.

אבל זה מוגבל מאוד. למה? כי בפועל, זה מאוד נפוץ שיש לנו מספר קטגוריות או תגיות החלות על פוסט בודד או על מוצר. מכיוון שגם קבוצות תוכן וגם מאפיינים מותאמים אישית מגדירים רק ערך אחד לכל קטגוריה, הכלים האלו פחות רלוונטים למדידה של קטגוריות תוכן. במדריך זה נלמד איך למדוד את הקטגוריות והתגיות הפופולריות ביותר באתר באמצעות אירוע מותאם.

מה זה אומר בפועל?

שיהיה ברור – אין הכוונה למדידת החשיפה של הארכיונים של הקטגוריות (למשל עמוד הארכיון הראשי של קטגוריית המוצרים "שולחנות לסלון") – זה מובנה באנליטיקס (אבל בהרבה מקרים זה לא המידע שהכי מעניין אותנו). אני מדבר על שליפה ומדידה של הקטגוריות והתגיות מתוך עמודי הכתבות והמוצרים.

לדוגמה: צפייה בפוסט שמתוייג תחת "אדריכלות", "תל אביב" ו"עיצוב פנים מודרני" תיצור 3 מדידות: אחת עבור כל תגית.

צפייה במוצר שמתוייג תחת "מוצרי חשמל למטבח", "מקררים" ו"מקררים למשרד" ו"מוצרים במבצע" תיצור 4 מדידות: אחת עבור כל תגית.

לאורך זמן הדבר מאפשר להבין לא רק אילו מאמרים זוכים ליותר חשיפה, אלא גם אילו סוגי תכנים.

מדידה ישירה של הנתונים מהאתר לאנליטיקס

שיטה זו מתאימה למי שלא משתמש ב-Google tag manager, אלא מטמיע את קוד המעקב של אנליטיקס ישירות באתר, אם בקוד ואם באמצעות תוסף. בהמשך אני מתכוון להוסיף למדריך הזה גם הדרכה למשתמשי Google Tag Manager.

שימו לב – המדריך הזה דורש הבנה, ולו בסיסית, בקוד, ושימוש בכלי המפתחים בדפדפן.

בתור התחלה, נאסוף כל הקטגוריית בבלוג או בחנות, ונוסיף אותן למערך. זהו השלב הבסיסי ביותר והוא מהווה את היסוד לניתוח מאוחר יותר. אני מדגים כאן שימוש בוורדפרס, אך תיאורטית ניתן ליישם את הרעיון הזה על מגוון פלטפורמות.

זיהוי רשימת הקלאסים של המונחים בקוד המקור של הדף

ברוב אתרי הוורדפרס, כאשר אנחנו מבקרים בעמוד סינגל, יש איפשהו בקוד את רשימת הקטגוריות בתור קלאסים (CSS classes). המיקום המדוייק משתנה מתבנית לתבנית. לפעמים הרשימה הזאת נמצאת בתוך תג <article>. פתחו פוסט באתר ונסו לאתר את הרשימה. ניתן למצוא אותה באמצעות שימוש בכלי המפתחים שבדפדפן (מקש ימני > בדוק / Inspect). בדרך כלל, הקטגוריות מופיעות כclass שמתחיל במילה 'category', והתגים עם המילה "tag". קטגוריות מוצרים מתחילות ב "product_cat" ותגיות מוצרים מתחילות ב "product_tag". מצאתם את רשימת הקלאסים הזאת? מצויין! הקלאסים האלו הם בדיוק המידע אותו אנחנו רוצים לשלוח לאנליטיקס. אגב, יתכן שתרצו למדוד טקסונומיות נוספות שהוספתם לאתר, או תכונות של מוצר – מייד תראו איך עושים גם את זה.

אנחנו רוצים עכשיו לזהות את אותו אלמנט שמכיל את רשימת הקלאסים. לרוב הוא יופיע יחסית בתחילת הדף, מתחת ההאדר. בשורה השלישית בקוד יש את המילה "main", שמציינת את האזור הראשי בדף. זו רק דוגמה וסביר מאוד שאתם צריכים לשנות אותה כדי שהקוד הזה יפעל לכם. אם באתר שלכם רשימת הקטגוריות נמצאת בתוך תגית ARTICLE, אפשר להחליף אותה ב "article". אפשר גם להשתמש בזיהוי לפי קלאס. באתרי אלמנטור רבים נמצא ברשימת הקלאסים את הקלאס ".elementor-location-single" – ניתן להשתמש בו ככה (במקום ה"main" בשורה השלישית). הנקודה מבטאת שזה קלאס ולא שם של תגית HTML.

חשוב לוודא שהאלמנט שאנחנו רוצים לבדוק את הקלאסים בו קיים וניתן לזיהוי עקבי בכל הטמפלטים שאנחנו רוצים למדוד בהם קטגוריות. (רלוונטי כשיש טמפלט לפוסטים וטמפלט למוצרים, וגם במקרה בו קטגוריות שונות מוצגות באמצעות טמפלטים שונים).

מופיעים לכם ID's במקום סלאגים?

שימו לב – באתרי אלמנטור ישנים יש תופעה שהקטגוריות מופיעות עם הID שלהן (ולא עם הסלאג), כך שבמקום שנראה קטגוריה מובנת (כמו category-seo), מופיעה קטגוריה שצריך לפענח (category-37). עוד לא מצאתי לזה פיתרון. אם זה המצב אצליכם, תוכלו להיכנס לרישמת הקטגוריות ולהסתכל על הקישורים לעריכת הקטגוריה – הID מופיע בכתובת וכך תוכלו לערוך את ההתאמות (איזו קטגורייה מייצג כל ID).

הסקריפט שעושה את כל העבודה

בדוגמה הזו, נחלץ את רשימת הקטגוריות והתגיות, אז נכתוב סקריפט כדי לעבור בלולאה ברשימת המחלקות ולדחוף את כל הקטגוריות עם "קטגוריה" למערך חדש בשם articleClasses.

בשלב השני, אם נמצאו קלאסים מתאימים, נעבור עליהם בלולאה ונשלח כל אחד ואחד מהם כאירוע ל Google Analytics. שם האירוע יגזר מהקלאס שנמצא (כלומר, ברוב המקרים מהסלאג של הקטגוריה). כל האירועים שמודדים סוגי תוכן מקובצים תחת קטגוריית האירוע 'Content Categories'. אנחנו שולחים לאנליטיקס גם את כתובת הדף, תחת הפרמטר event_label. אנחנו מגדירים לאירוע 'non_interaction': true כדי לציין שזה לא אירוע בו המשתמש עושה פעולה (למשל: נרשם או רוכש), זאת כדי למנוע מהאירוע הזה להשפיע על האופן בו אנליטיקס מודד המרות.

<script>
window.addEventListener('DOMContentLoaded', function() {
   var articleClasses = document.querySelector("main").classList;
   var aLen = articleClasses.length;
   var classArray = [];
   for (var i = 0; i < aLen; i++) { 
      var taxonomyClass = ['category', 'tag'].some(taxonomy => articleClasses[i].startsWith(taxonomy));
      if (taxonomyClass) {
         classArray.push(articleClasses[i]);
      } 
   } 
   // Sending data to Google Analytics 4 
   if (classArray.length > 0) {
      for (var j = 0; j < classArray.length; j++) {
         gtag('event', classArray[j], {
            'event_action': classArray[j],
            'event_category': 'Content Categories',
            'event_label': window.location.pathname,
            'non_interaction': true
         });
      }
   }
});
</script>

איפה באתר מכניסים את הקוד הזה?

את הקוד הזה אפשר להזין כמו שהוא, באמצעות enqueue לקובץ JS או טעינה להוק wp_footer, עם פיצ'ר Custom code של אלמנטור או עם כל תוסף Snippets.

התאמות נוספות בקוד

כרגע הקוד מותאם לקטגוריות והתגיות הבסיסיות של וורדפרס. אם אתם רוצים, למשל, למדוד גם קטגוריות ותגיות של מוצרים, תוכלו להחליף את השורה השביעית בזו:

var taxonomyClass = ['category', 'tag', 'product_cat', 'product_tag'].some(taxonomy => articleClasses[i].startsWith(taxonomy));

אם יש לכם באתר טקסונומיה תוכלו להוסיף גם אותה למדידה. לדוגמה: נניח שיש לכם באתר המלצות למסלולי טיול ברחבי הארץ, סביר שיש לכם גם טקסונומיה מותאמת עבור אזורים בארץ (צפון, מרכז, דרום וכו') וטקסונומיה עבור קהלי יעד (משפחות, מיטיבי לכת, בעלי מוגבלות פיזית וכו'). אם הסלאג של הטקסונומיה הראשונה הוא region ושל השנייה הוא audience אז שורה 7 שלכם תיראה כך:

var taxonomyClass = ['category', 'tag', 'region', 'audience'].some(taxonomy => articleClasses[i].startsWith(taxonomy));

(כלומר – מדידה של קטגוריות, תגיות, אזור וקהל יעד).

איך האירוע שמדדנו נראה באנליטיקס?

שימו לב – לאנליטיקס לוקח זמן לעבד אירועים. כדי לראות אם הצלחתם תוכלו לצפות בנתוני זמן אמת. לאזור הראשי של אירועים המדידות יגיעו רק כעבור יממה.

גשו לדוחות > בדיקה של התנהגות המשתמשים > אירועים, ותוכלו לראות את טבלת האירועים שנמדדו באתר. הטבלה מכילה לצד אירועים נוספים (אוטומטים וכאלו שאתם הוספתם ידנית) גם רשימה יפה של כל הקטגוריות שנאספו, יחד עם הכמות שנמדדה בתוך תקופת המדידה (אותה אתם כמובן יכולים לשנות את תקופת המדידה המוצגת בהתאם לצורך ולדו"ח שברצונכם להפיק).

נתונים גולמיים זה נחמד, אבל…

זכרו – כמו בכל הפקת דוחות באנליטיקס, גם כאן יש לנתח את הנתונים הגולמיים כדי להגיע למסקנות. כך, למשל, אם מצאנו שמוצרים בחנות שיש להם את התגית "ריהוט כפרי" זוכים להכי הרבה צפיות, זה לא בהכרח אומר משהו. יתכן שפשוט יש הכי הרבה מוצרים בחנות שמתוייגים בתגית הזאת. לעומת זאת, אם נגלה שזו התגית הרביעית מבחינת כמות התיוגים, ולמרות זאת היא זוכה להכי הרבה חשיפה – זה כבר משהו מעניין לחשוב עליו!

עוד דוגמה: יתכן מצב בו קטגוריה מסויימת זוכה להרבה מאוד חשיפה, אך במבט פנימה נגלה שיש מספר מועט של פוסטים שזוכים להמון חשיפה אורגנית ומזניקים את התוצאות של הקטגוריה למעלה, בעוד רובם המוחלט של הפוסטים בקטגוריה זוכה לחשיפה אפסית. במצב כזה קשה לומר שקטגוריית התוכן זוכה לחשיפה מיוחדת, ויותר נכון להבין את הנתונים כך: פוסטים ספציפים מאוד הם שזוכים לחשיפה ומביאים הרבה תנועה לאתר.

מגבלות ידועות

מגבלת כמות אירועים שניתן לזהות

התג הנוכחי של אנליטיקס (GA4) תומך בעד 500 שמות אירועים ייחודיים לכל נכס. זה לא מעט, ועדיין, אם אתם מודדים עוד הרבה אירועים, כדאי לא להפריז. כל קטגוריה או תגית באתר שלכם הופכת לשם אירוע יחיד, וזה אומר שאם יש לכם באתר מאות קטגוריות ותגיות שונות אתם צריכים להיות זהירים יותר עם שיטת המדידה הזאת.

מגבלת כמות תווים בשם האירוע

בתג הנוכחי של אנליטיקס (GA4) האורך המרבי עבור שם אירוע הוא 40 תווים (לרוב הסלאג של הקטגוריות שלנו אתר לא מגיע לאורך כזה, אבל חשוב להכיר את המגבלה).

משך הזמן שנתוני האירוע נשמרים

בשונה ממדידות אחרות באנליטיקס, אירועים מותאמים נשמרים לתקופה מוגבלת של 14 חודשים. המשמעות היא שלאחר 14 חודשים נתוני האירועים האלו עשויים להימחק אוטומטית ולא להיות נגישים עוד בדוחות GA4.

מה אם זה לא עובד?

  1. כדי שהמעקב אחרי קטגוריות יעבוד חובה להטמיע באתר גם את המעקב הכללי של גוגל אנליטיקס. כלומר, לפני שאתם מבצעים את המעקב הזה, ודאו שיש לכם מעקב בסיסי תקין ושאתם כבר רואים באנליטיקס נתוני שימוש באתר.
  2. ודאו שהסלקטור בשורה השלישית בקוד תואם למבנה הHTML אצלכם באתר. שנו אותו במידת הצורך והתאימו אותו לאתר המסויים בו אתם מטפלים.
  3. ודאו שלא נוצרו שגיאות בקוד (למשל – כאשר הוספתם מדידה של טקסונומיות נוספות או מחקתם טקסונומיה שאינכם רוצים לעקוב אחריה). אם הקוד גורם לשגיאה ניתן למצוא את ההתראה על כך בלשונית Console בכלי המפתחים.
  4. אם זה עדיין לא עובד, נקו מטמון כדי לוודא שהקוד שהוספתם לאתר באמת מוגש למשתמשים.
  5. זכרו – לאנליטיקס לוקח זמן לעבד אירועים ולהציג אותם בדשבורד. אם אינכם רואים את האירוע החדש זה לאו דווקא אומר שמשהו לא בסדר: ב"זמן אמת" תוכלו לצפות באירועים בלי להמתין, אך אל האזור הראשי של אירועים, המדידות מגיעות רק כעבור יממה.

לסיכום – גלו אילו סוגי תכנים זוכים לחשיפה באתר

תארו לכם מצב בו הרבה משאבים מושקעים בתכנים מועטי ביקוש שלא זוכים לחשיפה, ואילו תחומים אחרים, חשובים יותר לקהלים שלכם – נזנחים.

כדי למנוע מצבים כאלו, ולמטב את תהליכי יצירת התוכן, מומלץ לא להסתפק במידע הבסיסי ש-Google Analytics אוסף עבורנו, אלא לבנות אירועים מותאמים שמספקים מידע שחסר בדוחות הבסיסיים: על ידי ניתוח רמות הפופולריות והאינטראקציה של סוגי תוכן שונים, אנו יכולים לשפר את חוויית המשתמש ולהגדיל את זמני השהייה. אם מדובר באתר תוכן – אנחנו יכולים להחליט על סמך החשיפה באילו סוגי תכנים שווה יותר להשקיע ובאילו פחות. אם מדובר בחנות – המדידה הזאת יכולה לסייע לנו לזהות מגמות ותחומי ביקוש בקרב לקוחות.

ככל שהאתר מורכב יותר ומכיל יותר מאמרים ומוצרים, כך המדידה המתקדמת שהצגתי כאן נעשית חשובה יותר, ומאפשרת לנו לזהות ולנצל את התוכן המשפיע ביותר באתר. נצלו את התובנות הללו, היעזרו בנתונים כדי למקד ולשפר את התוכן הדיגיטלי שאתם מייצרים.

שיתוף  

הרשמה לקבלת עדכונים

עוד באותו נושא

נשמח לספק לחברה שלך פתרונות מקצועיים בהתאמה אישית.

אלחנן, מנהל הסטודיו, יחזור אליך בשעות הקרובות וישמח לשוחח איתך.

דילוג לתוכן